פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
107/21
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
אילן קירשנבאום
נ ג ד
המשיבים:
1. נציגות הבית המשותף
2. אבי טל
3. הניה גודס
4. יורם רוזנבאום ז"ל
5. רבקה נאמן ז"ל
6. רבקה בן משה
7. יוסף פינסקר ז"ל
8. אורית מוזס
9. אלכסנדר פרידמן
בקשת רשות ערעור
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על הימנעות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת העמיתה ש' דותן ) ליתן החלטות בבקשות שהגיש המבקש, אילן קירשנבאום, בע"א 48661-03-19.
2 .
ביום 20.3.2019, הגיש קירשנבאום לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הודעת ערעור, המשתרעת על גבי 52 עמודים. מספר דיונים שנקבעו בהליך, נדחו על-פי בקשותיו-שלו. בחודש מאי 2020, בחלוף למעלה משנה מאז הגשת הערעור, ביקש קירשנבאום להגיש ראיות נוספות לתיק בית המשפט. כמו כן ביקש קירשנבאום, כי הדיון שיתקיים בעניינו – יוקלט. בקשתו-זו השׂתרעה על גבי 19 עמודים. בהחלטה מיום 3.5.2020 קבעה השופטת דותן , כי הבקשה תקוצר ל-10 עמודים; והיא אכן קוצרה כנדרש.
3.
ביום 28.6.2020, ניתנה החלטה, שלפיה על קירשנבאום לצמצם את הודעת הערעור שהגיש ל-10 עמודים. בעקבות זאת, ביקש קירשנבאום לפסול את השופטת דותן מלישב בהליך. לדבריו, נוכח גילה ותנאי העסקתה, לא יהיה סיפק בידה לעשות משפט צדק, שכן השכר המשולם לשופטים עמיתים מתמרץ אותם לקצר את שעות ההכנה והכתיבה. בהחלטה מיום 23.8.20202, דחתה השופטת דותן את הבקשה, בציינה כך: "[קירשנבאום] הגיש כתב ערעור בהיקף של עשרות עמודים. לאחר עיון בכתב הטענות המלא וטרם קביעת מועד לדיון בערעור, סברתי כי עליו לצמצם את כתב הערעור ל-10 עמודים, תוך התחשבות במורכבות התיק ונסיבותיו וללא כל קשר לגילי, תפקידי או משכורתי. טענותיו של [קירשנבאום] על ניגוד העניינים בו אני שרויה בעקבות גילי, משכורתי ותפקידי, חסרות כל בסיס שכן אם היה בהן טעם, הרי שמערכת בתי המשפט לא הייתה מעסיקה שופטים עמיתים כלל שכן הם יהיו מצויים בניגוד עניינים מובנה בכל תיק המובא לפניהם" . לבסוף ציינה השופטת דותן , כי טענות דומות הועלו על-ידי קירשנבאום בערעור אחר שהגיש, דבר המעיד "על דפוס חוזר ותמוה [...] לניסיון שינוי המותב בתיק ללא נימוקים ענייניים" . ערעור שהגיש קירשנבאום לנשיאת בית המשפט העליון, על החלטת השופטת דותן שלא לפוסלה – נדחה גם הוא (ע"א 6579/20).
4.
מכאן הבקשה שלפנַי. בבקשתו טוען קירשנבאום, כי בקשותיו להוספת ראיות ולהקלטת הדיון – טרם הוכרעו. לפיכך, על בית המשפט המחוזי ליתן החלטה בבקשות הללו, ולדחות את מועד הדיון הקבוע לחודש פברואר. לדבריו, דחיית הדיון נחוצה, שכן האופן שבו ינסח את עיקרי הטיעון מטעמו, תלוי בהכרעה בבקשתו להוספת ראיות. כמו כן, עליו להזמין מבעוד מועד את חברת ההקלטות לדיון.
5.
בבקשה נוספת מיום 24.1.2021, הודיע קירשנבאום כי ביום 21.1.2021 ניתנה החלטה שלפיה, עליו להגיש הודעת ערעור מתוקנת באורך של 10 עמודים עד ליום 28.1.2021, שאם לא כן ימחק הערעור מחוסר מעש. נוכח האמור, מבקש קירשנבאום, להורות על עיכוב הליך הערעור, ובכך תימנע מחיקתו, עד למתן החלטה בנוגע להוספת ראיה והקלטת הדיון.
6.
לאחר עיון בבקשה על נספחיה באתי לכלל מסקנה, כי דינה להידחות. חלף זמן רב מאז הוגש הערעור, כמעט שנתיים-ימים, והתקדמות איִן. מִני אז תוקע קירשנבאום מקלות בגלגלי ההליך, דוחה דיונים, מבקש את החלפת המותב, את פסילתו, ועוד כהנה וכהנה בקשות וטענות. בד בבד, הוא אינו מציית להחלטה שניתנה כבר ביום 28.6.2020, שלפיה עליו להגיש הודעת ערעור מתוקנת ומצומצמת. בית המשפט הדן בהליך, רשאי לנווט את ההליך על-פי ראות עיניו, ובהתאם לשיקול דעתו. כך, בנוגע להיקף כתבי טענות, כך גם בנוגע למועד שבו ידונו הבקשות המוגשות להכרעתו. הכרעה בנוגע להיקפו של כתב טענות מצויה בליבת שיקול הדעת של המותב הדן בתיק. לפיכך, נקבע ב צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) , התשס"ט-2009, כי על החלטה בנוגע להיקף כתבי הטענות, לא תינתן רשות ערעור. לפני למעלה מחצי שנה קבע בית המשפט המחוזי, כי הודעת הערעור תצומצם באופן משמעותי; אם לא כן ימחק ההליך. בנסיבות הללו, קודם שתתוקן הודעת הערעור, אין בית המשפט נדרש להכריע בבקשותיו הנוספות של קירשנבאום, אשר עשויות להתייתר אם ימחק ההליך כולו. יתרה מזאת, הגשת הודעת ערעור מתוקנת, תבהיר מהן טענות המרכזיות של קירשנבאום, מהו הטיעון המשפטי שבאמתחתו, ותסייע להכריע בבקשותיו הנוספות.
7.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תשובה, ומן הטעם זה בלבד, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ב בשבט התשפ"א (25.1.2021).
ש ו פ ט