ע"א 6579/20 אילן קירשנבאום נ. נציגות הבית המשותף ברחוב בזל 43 תל אביב

לפניי שני ערעורים המופנים כלפי החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת העמיתה ש' דותן ) מיום 23.8.2020 בע"א 48661-03-19 ובע"א 60400-02-20, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.

ברקע ההליכים מצוי סכסוך מתמשך בין המערער, בעל דירה בבית משותף בתל אביב (להלן: הבית המשותף ), ובין המשיבה 1 בשני הערעורים – נציגות הבית המשותף (להלן: הנציגות ). השתלשלות העניינים בהליכים מושא הערעורים דנן דומה וכך גם טענותיו של המערער בכל הנוגע לפסילת המותב שדן בהם. על כן, ראיתי להכריע בשני הערעורים במאוחד.

ע"א 6580/20

2.

בשנת 2014 הגיש המערער נגד הנציגות ונתבעים נוספים תביעה כספית לפיצוי בשל נזקי רעש שמקורם במעלית הבית המשותף. התביעה נדחתה ביום 30.6.2016 על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט הבכיר מ' תמיר ; להלן: פסק הדין הראשון ). המערער הגיש ערעור על פסק הדין הראשון לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, הוא הערעור מושא ע"א 6580/20. בשלב מסוים נותב ההליך לטיפולה של השופטת העמיתה ש' דותן . המערער הגיש בקשה "לקבלת ראיות נוספות בערעור ולהקלטת הדיון" ובהחלטתו מיום 3.5.2020 הורה בית המשפט למערער לצמצם את בקשתו כך שאורכה לא יעלה על עשרה עמודים כולל תצהיר ונספחים. ביום 7.5.2020 עתר המערער להחלפת המותב הדן בערעור וזאת, בין היתר, נוכח העובדה שהמותב דן בעבר בהליכים אחרים בעניינו. הבקשה הועברה לטיפולו של הנשיא א' אורנשטיין , אשר ציין בהחלטתו מיום 10.5.2020 כי קביעת זהות המותב נעשית על-פי תכנית העבודה של בית המשפט וכי המערער רשאי לעתור לפסילת המותב ככל שלטעמו קמה עילה לכך. ביום 28.6.2020 הורה בית המשפט למערער לצמצם את הודעת הערעור שהגיש כך שהיקפה לא יעלה על עשרה עמודים. על רקע האמור הגיש המערער ביום 17.8.2020 בקשה לפסילת המותב מלהמשיך ולדון בערעור.

ע"א 6579/20

3.

המערער הגיש בשנת 2014 תביעה נוספת נגד גורמים שונים וביניהם הנציגות, בה עתר לפיצויים בגין נזקי רטיבות שנגרמו לדירתו כתוצאה מליקויים ברכוש המשותף. התביעה התקבלה בחלקה ביום 19.12.2019 במסגרת פסק-דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (סגנית הנשיא ס' רסלר-זכאי ). המערער לא השלים עם פסק הדין זה וערער עליו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. לאחר שנדחתה בקשתו של המערער שלא לשבץ גורמים שיפוטיים מסוימים לדון בערעורו זה, נותב ההליך לטיפולו של המותב. בהחלטתו מיום 28.6.2020 הורה בית המשפט למערער לצמצם את הודעת הערעור שהגיש באופן שהיקפה לא יעלה על עשרה עמודים. ביום 29.7.2020 עתר המערער לפסילת המותב מלהמשיך ולדון גם בערעור זה.

בקשות הפסילה

4.

בבקשותיו לפסילת המותב מלהמשיך ולדון בשני ההליכים, הלין המערער על ההחלטות שהתקבלו ביום 28.6.2020 בכל הנוגע לצמצום היקפם של כתבי הטענות שהגיש (במסגרת הערעור על פסק הדין הראשון הלין המערער גם על ההחלטה מיום 3.5.2020). הוא ציין בהקשר זה כי בהתאם להודעת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם), התש"ף-2020 (אשר פורסמה ברשומות ביום 21.1.2020, ק"ת 8331, בעמוד 452) רכיבי שכרו של המותב, המשמש שופט עמית בבית המשפט המחוזי, כוללים סכום בסיס עבור כל שעת עבודה בתוספת קבועה של דמי הכנה וכתיבה בשיעור של 10% מסכום הבסיס. המערער טען כי שיטת תשלום זו יוצרת מצב שבו למותב יש "אינטרס חזק להפחית את שעות ההכנה והכתיבה" וזאת באופן שאינו עולה בקנה אחד עם זכויותיהם הדיוניות של בעלי הדין המתדיינים לפניו. בנסיבות אלה, כך נטען, החלטות המותב באשר לצמצום כתבי הטענות מטעם המערער ניתנו בניגוד עניינים בהיותן נוגדות "את האינטרס של המתדיינים", ועל כן יש להעביר את הדיון בהליכים לשופט שאינו שופט עמית.

5.

ביום 23.8.2020 דחה המותב את בקשות הפסילה בשני ההליכים. בית המשפט ציין בשתי ההחלטות כי הודעת הערעור שהוגשה בכל אחד מן ההליכים החזיקה עשרות עמודים. הוא הוסיף וציין כי ההחלטות בדבר צמצום היקף הערעורים ניתנו טרם שנקבעו דיונים בהליכים כמו גם "תוך התחשבות במורכבות התיק ובנסיבותיו וללא קשר לגילי, תפקידי או משכורתי". עוד נקבע כי "טענותיו של [המערער] על ניגוד העניינים בו אני שרויה בעקבות גילי, משכורתי ותפקידי, חסרות כל בסיס שכן אם היה בהן טעם, הרי שמערכת בתי המשפט לא הייתה מעסיקה שופטים עמיתים כלל שכן הם יהיו מצויים בניגוד עניינים מובנה בכל תיק הנדון על ידם". לבסוף צוין, ואף זאת בשתי ההחלטות, כי המערער פועל להחלפת ולפסילת הגורמים השיפוטיים הדנים בהליכים שהוא צד להם באופן סדרתי וללא נימוקים ענייניים.

6.

מכאן הערעורים שלפניי שנימוקיהם, כפי שצוין לעיל, דומים זה לזה עד מאוד. המערער מלין על האופן שבו ניהלו בעבר גורמים שיפוטיים שונים הליכים שבהם נטל חלק, ובהם המותב דנן. המערער שב על טענותיו באשר לניגוד העניינים בו מצוי המותב נוכח רכיבי השכר המשולם לשופטים עמיתים, ועל רקע זה מלין הוא על ההחלטות מיום 28.6.2020 בדבר צמצום היקפן של הודעות הערעור. הוא מציין עוד כי פסקי הדין שעליהם השיג בפני בית המשפט המחוזי הם רחבי היקף ועל כן, כך לטענתו, יש בהחלטות מיום 28.6.2020 משום פגיעה ממשית בזכויותיו הדיוניות. לטענת המערער, מערכת בתי המשפט כולה "לרבות ביהמ"ש העליון וכב' הנשיאה" מנועים מלדון בערעורו שכן אין ביכולתם לבחון באופן חסר פניות את המתכונת שבה פועלים שופטים עמיתים. על כן, כך לשיטת המערער, "נדרש גוף חיצוני ובלתי תלוי במערכת המשפט, אובייקטיבי וניטרלי [...]" לשם הכרעה בערעורים דנן. המערער טוען עוד כי בניגוד לאמור בשתי ההחלטות, הדיון בערעורים נקבע עוד טרם שניתנו החלטות המותב מיום 28.6.2020 בדבר צמצום הודעת הערעור וכי רק לאחר מכן נקבעו מועדי דיון חדשים.

7.

לאחר שעיינתי בערעורים ובנספחיהם, באתי לידי מסקנה כי דינם להידחות. טענתו הגורפת של המערער לפיה "מערכת המשפט לרבות ביהמ"ש העליון וכב' הנשיאה" מנועים מלדון בערעוריו, הינה נטולת כל בסיס בדין ומוטב היה לה אלמלא נטענה.

אשר לערעורים לגופם, אין בטענותיו של המערער כדי להקים עילה לפסילת המותב, אף לא מחמת מראית פני הצדק. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הוא זה הקבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ולפיו, יש לבחון האם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. למקרא בקשות הפסילה והערעורים דנן עולה כי טענותיו של המערער מופנות ביסודן כלפי החלטות המותב בדבר קיצור כתבי טענותיו. ואולם, החלטות אלה, שהינן דיוניות במהותן, אינן מבססות מסקנה זו ולוּ בקירוב, והטענות שהועלו כנגדן אין מקומן בהליכי פסלות. והוא הדין באשר לסוגיית שכרם ופועלם של שופטים עמיתים , אשר אותה ראה המערער לכרוך בסוגיית הפסלות ללא כל בסיס.

8.

בשולי הדברים אציין כי יש ממש בטענת המערער בדבר השגגה שנפלה בהחלטות בית המשפט קמא עת ציין כי ההחלטות מיום 28.6.2020 ניתנו בטרם נקבעו ההליכים לדיון. עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי ההזמנות לדיון בהליך הראשון נשלחו ביום 14.5.2020, ובהליך השני ביום 19.5.2020, דהיינו כחודש ויותר בטרם ניתנו החלטות המותב אשר הורו למערער לקצר את הודעות הערעור. ואולם, טעות זו באשר ללוח הזמנים, אין בה כדי להצביע על חשש כלשהו למשוא פנים מצד המותב, ועל כן אין בה כדי לשנות ממסקנתי לפיה בנסיבות המקרה דנן לא קמה כל עילה לפסילת המותב.

9.

הערעורים נדחים. משלא התבקשו תשובות לערעורים, לא ייעשה צו להוצאות.