רע"א 1074/15הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' צ'רניאק ) בגדרו ניתנה למשיבה רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ש לא למנות מומחים מטעמו בתחומים מסוימים, והתקבל הערעור על החלטה זו.

רקע והליכים קודמים

1.

בבית משפט השלום בתל אביב-יפו מתבררת תביעת המשיבה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ) בעקבות תאונת דרכים שבה היתה מעורבת. מאחר שהתאונה הוכרה גם כתאונת עבודה, נבדקה המשיבה על-ידי ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ) אשר קבעו כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 10 אחוזים בתחום האורתופדי ובשיעור של 20 אחוזים בתחום הנפשי. בית משפט השלום קיבל את בקשת

המבקשת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל באשר לנכותה הנפשית של המשיבה ובמסגרת זו מינה מומחה מטעמו בתחום הפסיכיאטריה (להלן: ד"ר גונן ). יצוין, כי קודם למינויו של ד"ר גונן, מונה מומחה אחר בתחום הפסיכיאטרי, אך בהמשך הוחלט על מינויו של ד"ר גונן כמומחה נוסף. ד"ר גונן חיווה דעתו כי אין קשר סיבתי בין הדמנציה ממנה סובלת המשיבה לבין תאונת הדרכים והעמיד את שיעור הנכות הנפשית כתוצאה מהתאונה על שבעה אחוזים למשך שלוש שנים מיום התאונה. ד"ר גונן חתם את חוות הדעת בהמלצה למנות מומחה בתחום הנוירולוגיה, תוך שהוא עומד על "בעייתיות ומורכבות" המקרה. בהמשך הופנו לד"ר גונן שאלות הבהרה בעקבות תוצאות בדיקות הדמיה שנערכו למשיבה. בתשובתו מיום 8.7.2014 הבהיר ד"ר גונן, כי גם לאחר עיון בתוצאות הבדיקות הוא "נותר נאמן" למסקנתו באשר להיעדר קשר סיבתי בין התאונה לבין הדמנציה, והמליץ למנות מומחים בתחומי הנוירוכירורגיה והאנדוקרינולוגיה וכן חזר על המלצתו למנות מומחה בתחום הנוירולוגיה.

לאחר שניתנה תשובת ד"ר גונן לשאלות ההבהרה, הגישה המשיבה בקשה למינוי מומחים בתחומים שנזכרו בתשובתו (נוירוכירורגיה, אנדוקרינולוגיה ונוירולוגיה). בהחלטתו מיום 31.10.2014 דחה בית משפט השלום (כב' השופט י' גזית ) את הבקשה בעמדו על כך שאף אם בתשובתו ראה ד"ר גונן להמליץ על מינוי מומחים מסוימים, בסופו של יום, ד"ר גונן הדגיש כי הוא "נותר נאמן" למסקנתו לפיה התהליך הדמנטי שחווה המשיבה אינו קשור לתאונת הדרכים. עוד הוסיף בית המשפט, כי המשיבה לא נחבלה בראשה בתאונה, תוצאות בדיקת הדמיה ( CT ) שנערכו לה לאחר התאונה היו תקינות וכי קיים "ריחוק זמנים" בין התאונה לבין התפתחות הדמנציה.

2.

המשיבה הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא למנות מומחים בתחומים הנזכרים, וכאמור, בית משפט קמא קיבל את הבקשה, דן בה כבערעור, וקיבל את הערעור באופן חלקי. בית משפט קמא סבר כי המלצתו של ד"ר גונן למנות מומחים נוספים נובעת מכך שהוא (ד"ר גונן) לא היה משוכנע שהוא המומחה המתאים לחוות דעה בשאלות שהובאו לפתחו: האם מתקיים קשר סיבתי בין הדמנציה לבין התאונה ומתי החל התהליך הדמנטי. בית משפט קמא סבר, כי בנסיבות אלה, דחיית בקשת המשיבה, המבוססת על המלצותיו של ד"ר גונן, עלולה לרוקן מתוכן את החלטתו של בית המשפט לאפשר למשיבה להביא ראיות לסתור (כזכור, המבקשת היא זו שביקשה להתיר לה להביא ראיות לסתור). עם זאת, בית משפט קמא לא ראה להורות, בשלב ראשון, על מינוי מומחים בכל התחומים הנזכרים לעיל והורה כי, בשלב זה, ימונה מומחה בתחום הנוירולוגיה בלבד.

3.

כלפי פסק דינו של בית משפט קמא הוגשה הבקשה דנא. המבקשת מדגישה, כי בניגוד לאמור בהחלטת בית משפט קמא - המבקשת, ולא המשיבה, היא זו שבקשה היתר להביא ראיות לסתור את קביעות המל"ל בדבר נכותה הנפשית של המשיבה. בנסיבות אלה, נטען, אין לקבוע כי אי העתרות למינוי המומחים הנזכרים בתשובת ד"ר גונן משמעותה ריקונה מתוכן של ההחלטה המאפשרת להביא ראיות לסתור. המבקשת מזכירה גם, כי עובר למינויו של ד"ר גונן, מונה מומחה אחר מטעם בית המשפט בתחום הנפשי, אשר קבע כי למשיבה לא נותרה נכות בתחום הנפשי, ואף שהמבקשת הסכימה למינויו של ד"ר גונן, הלה מונה כמומחה נוסף וחוות דעתו אינה "מבטלת" את חוות הדעת הקודמת בתחום. עוד טוענת המבקשת, כי המשיבה לא עתרה מלכתחילה למינוי מומחים בתחומים הנזכרים, ובקשתה למינויים לא לוותה בבקשה מתאימה לתיקון כתב התביעה. לבסוף מלינה המבקשת על כך שבית משפט קמא התעלם בפסק דינו מנתונים עובדתיים שונים הקשורים בתאונה, ושלדידה, מבהירים כי לא היה מקום להיעתר לבקשת המשיבה למינוי מומחים.

דיון והכרעה

4.

לאחר העיון, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בלי שתתבקש תשובה. כמובהר לעיל, זוהי בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי , ובעניין זה יש מקום לחזור ולהזכיר כי " רשות ערעור על החלטה אחרת ב'גלגול שלישי' תינתן רק במקרים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית, החורגת מעניינם של הצדדים" (רע"א 4153/12 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' הזרע ג'נטיקס בע"מ (12.8.2012)). בענייננו, המבקשת אף לא טוענת שהבקשה עומדת באמות המידה הנזכרות. ואכן נראה שהיה קושי להלום טענה כזו, שהרי הבקשה ממוקדת בטענת המבקשת שלפיה פסק דינו של בית משפט קמא שגוי , בין היתר, מאחר שהוא מבוסס על תשתית עובדתית שאינה מדויקת, ומאחר שלדידה של המבקשת, אין בנסיבות מקרה זה להצדיק מינויו של מומחה בתחום הנוירולוגי. ברי, כי טענות אלה אין מצדיקות מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

5.

אף לגופם של דברים סבורני כי אין מקום לקבל את הבקשה.

ראשית, יש לציין כי בהחלטה שבגדרה התקבלה בקשת המבקשת להביא ראיות לסתור, נקבע כי הדבר ייעשה בדרך של מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי וכי מומחה זה "יחווה דעתו בדבר הצורך במינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי". כלומר, האפשרות שיהיה צורך במינויו של מומחה נוסף כדי להעריך את נכותה של המשיבה, הועלתה בד בבד עם ההחלטה להתיר למבקשת להביא ראיות לסתור. כך, שבסופו של יום, המלצתו של ד"ר גונן והחלטתו של בית משפט קמא להיעתר לה, אינה אלא שלב נוסף של ההחלטה שהתירה למבקשת להביא ראיות לסתור.

שנית, איני סבור כי יש לייחס משמעות לכך שחל שיבוש בפסק דינו של בית משפט קמא ביחס לזהות בעל הדין שביקש להביא ראיות לסתור. מרגע שהתקבלה בקשה להביא ראיות לסתור, והדבר נעשה על דרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ברי כי קיים גם סיכון שחוות הדעת תוביל לתוצאה שונה מזו שלה ייחל בעל הדין שביקש לאפשר הבאת ראיות לסתור. כלומר, קבלת בקשה להביא ראיות לסתור משמעה "פתיחת השער" להגשת חווֹת דעת מומחה (או מומחים) מטעם בית המשפט להוכחת נכותו של התובע, ואין הכרח שהן תשרתנה דווקא את טענתו של הצד שביקש להביאן. מכאן שבענייננו, אין נפקא מינא לזהות הצד שביקש היתר להביא ראיות לסתור, ושעה שניתן ההיתר, יש לאפשר את הבאת הראיות הנחוצות להכרעה במחלוקת ביחס לשיעור נכותה של המשיבה. כעולה מחוות דעתו של ד"ר גונן, במקרה זה, הכרעה במחלוקת מצריכה, למצער, מינויו של מומחה בתחום הנוירולוגי, כפי שהורה בית משפט קמא.

6.

סיכומם של דברים, מעבר לכך שהבקשה אינה עומדת באמות המידה להתערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי" הרי שגם לגופם של דברים לא נמצא שקמה עילה להתערבות. מחוות דעתו של ד"ר גונן עלה, כי כדי לעמוד על נכותה של המשיבה, יש למנות מומחים נוספים, והמלצה זו ניתנה בהמשך להחלטה שהתירה למבקשת להביא ראיות לסתור. ככלל, בית משפט מייחס משקל ממשי להמלצותיו של מומחה מטעמו הסבור שיש מקום לקבלת חוות דעת נוספת, שהרי מדובר בעניין המצוי בתחום מומחיותו ומדובר במומחה המשמש כזרועו הארוכה של בית המשפט. בית משפט קמא למעשה "מימש" בפסק דינו את האפשרות שהועלתה כבר מלכתחילה בהחלטה שהתירה להביא ראיות לסתור, וזאת עשה בזהירות הנדרשת כאשר לא נעתר, לעת הזו, לבקשה למינוי מומחים בכל התחומים שנזכרו בתשובתו של ד"ר גונן, אלא הסתפק במינויו של מומחה בתחום הנוירולוגי.

בנסיבות אלה, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.