החלטה5 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 1105/17 רגינה אדיט שוורצברגר נ. גרי אביבי עו"ד

ניתן ביום

בקצרה

מיסים · פטור ממס שבח לדירת מגורים בהליך כינוס נכסיםבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המבקשת סירבה לחתום על בקשה לפטור ממס שבח במסגרת מכירת דירת מגורים בהליך כינוס נכסים, והכונס הורשה לחתום בשמה. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור בגלגול שלישי, תוך קביעה שהזכות לפטור היא זכות אישית ושימוש בה בחוסר תום לב ומטעמים לא ענייניים עשוי להצדיק חריג. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה והצו הארעי בוטל.

העובדות

המבקשת הייתה בעלת דירת מגורים שנמכרה בהליך כינוס נכסים במסגרת תיק הוצאה לפועל בסכום של 910,000 שקל. הכונס ביקש מהמבקשת לחתום על בקשה לפטור ממס שבח, והמבקשת סירבה. בית משפט השלום אישר לכונס לחתום במקומה, וערעורה נדחה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן לחייב חייב לבקש פטור ממס שבח בעת מימוש דירת המגורים ולאפשר לכונס הנכסים לחתום במקומו?
  2. 2.האם סירוב החייב לחתום על בקשה לפטור ממס שבח, בנסיבות של חוסר תום לב ומניעים לא ענייניים, מצדיק חריג לזכות האישית לפטור?

הלכות

  1. 1

    הזכות לקבל פטור ממס שבח בגין דירת מגורים היא זכות אישית ואינה צמודה לדירה, ולכן ככלל נתונה לבחירת הנישום ולא ניתן לחייבו לבקש את הפטור.

    ״הזכות של מוכר דירת מגורים לקבל פטור מתשלום מס שבח היא זכות אישית ואין היא זכות ה"צמודה" לדירה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עקרון תום הלב עשוי במקרים מיוחדים לשמש חריג המגביל שימוש בזכות קניינית, לרבות זכות הפטור ממס שבח, כשהשימוש נעשה בחוסר תום לב ומטעמים לא ענייניים.

    ״פסק דינו של בית המשפט המחוזי במקרה זה התבסס על הקביעה שכחריג נוסף לכך מהווה שימוש בזכות בחוסר תום לב, מטעמים לא ענייניים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פטור ממס שבח
  • דירת מגורים
  • כונס נכסים
  • זכות אישית
  • תום הלב
  • שימוש לרעה בזכות
  • הוצאה לפועל
  • רשות ערעור
  • גלגול שלישי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

1105/17

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המבקשת:

רגינה אדיט שוורצברגר

נ ג ד

המשיב:

עו"ד גרי אביבי

בקשת רשות ערעור ובקשה

לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 3.11.2016 בע"א

61239-05-16 שניתן על-ידי כבוד השופט הבכיר י' גריל והשופטים ב' טאובר ו-ס'

ג'יוסי

בשם המבקשת: בעצמה

בשם המשיב: בעצמו

החלטה

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 3.11.2016 (ע"א 61239-05-16, השופט הבכיר י' גריל

והשופטים ב' טאובר

ו- ס' ג'יוסי ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה מיום 20.4.2016 (ה"פ 54498-01-16, השופטת מ' קלמפנר-נבון ).

רקע והליכים קודמים

2.המשיב, עו"ד גרי אביבי (להלן: הכונס ), מונה ככונס נכסים על זכויותיה של המבקשת בדירת מגורים בחיפה (להלן: הדירה ) במסגרת תיק הוצאה לפועל (תיק מס' 02-18334-13-9). במסגרת הליך כינוס הנכסים נמכרה הדירה בסך של 910,000 שקל. בהמשך לכך, לצורך הטיפול במכירה ביקש הכונס מהמבקשת לחתום על בקשה לפטור ממס שבח מקרקעין בהתאם לזכאותה לפטור כאמור לפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: החוק ). המבקשת סירבה לחתום על הבקשה למתן פטור.

3.הכונס הגיש לבית משפט השלום תובענה בדרך של המרצת פתיחה שבמסגרתה עתר לאפשר לו לחתום על הבקשה לפטור ממס שבח במקום המבקשת. לטענתו, ככל שיידרש תשלום מס שבח בגין מכר הדירה, בסך של 228,889 שקל, הזוכים בתיק ההוצאה לפועל (להלן: הזוכים ) לא יוכלו להיפרע את מלוא חובם ולמבקשת לא תיוותר כל תמורה ממכירת הדירה. לעומת זאת, כך נטען, אם יינתן פטור ממס שבח בגין המכירה יוותר למבקשת סך של 100,000 שקל לאחר תשלום חוב פסק הדין לזוכים וההוצאות במסגרת תיק הכינוס. הכונס טען עוד כי בהתחשב בכך שאין למבקשת נכס מקרקעין נוסף, אין גם כל טעם מעשי המצדיק "לשמור" את זכאותה לפטור ממס שבח לפי הדין.

4.מצדה, המבקשת התנגדה לבקשה בטענה כי נעשה לה עוול בפסיקות קודמות של בתי המשפט בסכסוך בינה לבין הזוכים וכי החוב בתיק ההוצאה לפועל יכוסה במלואו עם מכירת הדירה. כמו כן, לטענתה היא מוותרת על כל תמורה שתישאר בקופת הכינוס לאחר תשלום החוב.

5.בית משפט השלום נעתר לבקשה, בקבעו כי הזכות האישית לפטור ממס שבח אינה זכות מוחלטת והיא כפופה לעקרון תום הלב. בית משפט השלום קבע שהמבקשת לא סיפקה טעמים ענייניים להתנגדותה לשימוש בפטור ממס שבח ולא הצביעה על תועלת אחרת אשר תוכל להפיק מהפטור. מנגד, כך נקבע, לנושים ייגרם נזק אם תתקבל עמדתה של המבקשת. על כן, בית משפט השלום אישר למשיב לחתום בשם המבקשת על בקשת פטור ממס שבח במסגרת מכר הדירה.

6.המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, וערעור זה נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי לא נפלה כל טעות עובדתית או משפטית בפסק דינו של בית משפט השלום. עוד נקבע כי לא זו בלבד שלמבקשת אין נכסי מקרקעין נוספים שבגינם היא מעוניינת לשמור את הפטור ממס שבח, אלא גם שלפי הדין היא תהיה זכאית לפטור ממס שבח בגין מכירת דירה נוספת. בית המשפט המחוזי קבע כי התוצאה שאליה הגיע בית משפט השלום עולה בקנה אחד עם העקרונות שנקבעו בפסיקה במקרים דומים, לפיהם יש לאפשר לכונס הנכסים לחתום על בקשה לפטור ממס שבח בנסיבות שבהן החייב עושה שימוש לרעה בזכותו לפטור (בהפניה לרע"א 6012/14 כדורי נ' בנק המזרחי טפחות

(30.4.2015) (להלן: עניין כדורי )).

בקשת רשות הערעור והתשובה לה

7.הבקשה שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בפתח הדברים טוענת המבקשת, אשר אינה מיוצגת, כי ההליכים הקודמים שהובילו למימוש דירת המגורים שלה גרמו לה עיוותי דין והותירו אותה חסרת כול.

8.המבקשת טוענת כי הסיבה העיקרית לסירובה לחתום על הבקשה למתן פטור ממס שבח היא שבקופת הכינוס יש די והותר כסף לפירעון החוב של הזוכים, גם ללא השימוש בפטור. המבקשת שבה ומדגישה כי היא מסרבת לקבל כל סכום שייוותר בקופת הכינוס לאחר סילוק כל התשלומים. עוד היא טוענת כי אין זה צודק לשלול ממנה את זכותה לפטור ממס שבח שהיא זכות קניינית.

9.לטענת המבקשת, בבחינת עניינה אין מקום ללמוד מעניין כדורי , אשר עסק, לטענתה, במימוש של משכנתא על-ידי בנק, בשונה מהמקרה שלפנינו. המבקשת מוסיפה וטוענת כי סירובו של החייב בעניין כדורי

לחתום על בקשה לפטור ממס שבח נבע ממניעים נקמניים, בעוד שהטעמים שלה לסירוב הם שונים ומתמקדים בכך שהתמורה ממימוש הדירה עולה על היקף החוב הקיים בתיק.

10.בד בבד עם הגשת הבקשה לרשות ערעור הגישה המבקשת גם בקשה לעיכוב ביצוע. בהחלטתי מיום 2.2.2017 ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי. כמו כן, התבקשה תגובתו של המשיב לבקשות.

11.בתשובתו מיום 27.2.2017 טוען המשיב כי דין הבקשה לרשות ערעור להידחות. המשיב טוען כי הבקשה אינה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". לטענת המשיב, פסקי הדין שעליהם נסבה הבקשה משקפים את הקביעות בפסיקה לפיהן הזכות האישית לפטור ממס שבח נסוגה במקרים שבהם החייב בעל הזכות מתנגד לחתום על בקשה לפטור בחוסר תום לב ומטעמים לא ענייניים. המשיב טוען כי בענייננו סירובה של המבקשת אכן נוגד את עקרון תום הלב ואת חובתה להקטין את נזקה. על כן, לטענתו, אין מקום להתערב בפסיקה.

דיון והכרעה

12.לאחר שעיינתי בבקשה לרשות ערעור ובתשובה לה הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות.

13.ההליך דנן מהווה פרק נוסף בפרשה מצערת שהובילה בסופו של דבר למימוש דירת המגורים של המבקשת (ראו בהרחבה: ת"א 1763-06-12 (מחוזי חיפה) מרין נ' עזבון המנוחה פוליקסניה שוורצברגר (20.2.2013); ע"א 3511/13 שוורצברגר נ' מרין

(24.7.2014) (להלן: ע"א 3511/13 )). לא ניתן לחלוק על כך שלמבקשת נגרמו צער וחיסרון כיס כתוצאה מהליכים קודמים בפרשה זו. בתי המשפט שדנו בהליכים אלה היו ערים לכך, אך ניסיונותיהם להימנע מתוצאה קשה מבחינתה של המבקשת העלו חרס (ראו למשל: ע"א 3511/13 , בפסקאות 45-41). אם כן, חרף הכאב שנגרם למבקשת, את טענותיה יש לבחון בהתאם להוראות הדין ותוך איזון בינן לבין טענותיהם של צדדים אחרים. כך נעשה בפסקי הדין מושאי הבקשה דנן, שלא מצאתי עילה להתערב בהם.

14.אכן, נקודת המוצא לדיון היא

שהזכות של מוכר דירת מגורים לקבל פטור מתשלום מס שבח היא זכות אישית ואין היא זכות ה"צמודה" לדירה. על כן, ככלל, זכות זו נתונה לבחירתו של הנישום ולא ניתן לחייבו לבקש פטור ממס שבח בעת מימוש הנכס (רע"א 4114/98 בנק הפועלים בע"מ נ' לויאן (22.10.1998); רע"א 7816/06 עו"ד יעקב מ. בויאר – בתפקידו ככונס נכסים נ' עזבון המנוח מר דוד מרמלשטיין ז"ל

(1.10.2009) (להלן: עניין בויאר )). יחד עם זאת, לכלל זה נקבעו חריגים, למשל במקרה שבו נקבעה בשטר משכנתא הוראה מפורשת המטילה על החייב את החובה לבקש את הפטור ממס שבח בעת מימוש הדירה (עניין בויאר , בפסקה 28).

15.פסק דינו של בית המשפט המחוזי במקרה זה התבסס על הקביעה שכחריג נוסף לכך מהווה שימוש בזכות בחוסר תום לב, מטעמים לא ענייניים וכשאי השימוש בפטור לא יצמיח לו כל תועלת כלכלית. ההכרה בכך שעקרון תום הלב עשוי, במקרים מיוחדים, לשמש חריג המגביל שימוש בזכות קניינית אינה חדשה (ראו למשל: רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון , פ"ד נה(1) 199, 280 (1999); ע"א 3511/13 , בפסקה 26 ). זוהי הגישה שיושמה גם במקרה דנן (ראו עוד: עניין כדורי , בפסקה 3; יצחק הדרי מיסוי מקרקעין: דירת מגורים

כרך א – חלק שני 612 (מהדורה שלישית, בהשתתפות טארק דיביני, 2014)). השאלה האם זהו המקרה המתאים לכך – בהתחשב בנסיבות העניין – אינה מתאימה לדיון בגלגול שלישי. בהקשר זה יצוין כי טענתה העיקרית של המבקשת היא שגם אם לא יינתן פטור ממס שבח, קיים די כסף בקופת הכינוס לצורך פירעון חובותיה לזוכים ותשלום הוצאות הכינוס. טענה עובדתית זו נדחתה בפסק דינו של בית משפט השלום (בפסקה 14 לו) ואין מקום להתערב בה, ודאי שלא בגלגול שלישי.

16.גם יתר טענותיה של המבקשת אינן מהוות עילה להענקת רשות ערעור לנוכח העקרונות שתוארו לעיל, חרף העובדה שהמקרה דנן חריג במישור האנושי. לא ראיתי שיש בטענותיה של המבקשת כדי להצדיק בחינה ערעורית נוספת של המקרה. ניתן לקוות כי הסכום שיוותר ממכירת הדירה, תוך ניצול הפטור, יוכל לסייע ולו במעט למבקשת, חרף העובדה שהביעה נכונות לוותר עליו.

17.סוף דבר: הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 2.2.2017 מבוטל בזאת. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' באדר

התשע"ז (5.3.2017).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"א 8694/20מאזן דוויק נ. מרדכי זרביבפסק-דין

הלכות

  1. 1הזכות לקבל פטור ממס שבח בגין דירת מגורים היא זכות אישית ואינה צמודה לדירה, ולכן ככלל נתונה לבחירת הנישום ולא ניתן לחייבו לבקש את הפטור.
  2. 2עקרון תום הלב עשוי במקרים מיוחדים לשמש חריג המגביל שימוש בזכות קניינית, לרבות זכות הפטור ממס שבח, כשהשימוש נעשה בחוסר תום לב ומטעמים לא ענייניים.