רע"א 1108/04 קידמה בע"מ נ. גדי אבקסיס

בפניי בקשה לביטול החלטה, שבה בוטלה החלטה על דחיית ההליך שבכותרת וניתנה ארכה לשם הפקדת ערבון בהליך. יצוין, כי בעקבות ההחלטה נשוא הבקשה שבפניי, הופקדה ערבות בנקאית בתיק. לטענת המשיבה 3, היא מגישת הבקשה שבפניי, יש לדחות את הבקשה. תגובת המשיבה 3 הוגשה יום לאחר מתן ההחלטה, אך לטענתה, הוגשה במועד, ועל כן היה מקום להביאה בחשבון בעת מתן ההחלטה.

ההחלטה בה בוטלה ההחלטה על דחיית ההליך ניתנה נוכח תגובות המשיבים האחרים, אשר לא התנגדו לדבר. עמדת המשיבה 3 משנה את התמונה. אכן, בנסיבות העניין האינטרס העיקרי שעמד על הפרק בבקשה לביטול דחיית ההליך היה אינטרס המשיבים, ועל כן לעמדתם משקל רב, לחיוב או לשלילה. לפיכך, יש לבחון לגופה את הבקשה, נוכח התנגדותה המנומקת של משיבה 3.

ההלכה הנוהגת בבקשות לביטול החלטה בדבר דחיית ערעור בשל אי הפקדת הותוותה בהחלטת כב' הרשם אוקון בע"א 2237/01 טיראן עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים פ"ד נו (1) 865. באותה פרשה נקבע, כי התכלית העיקרית של המכשיר הדיוני של דחיית ערעור בשל אי הפקדת ערבון, היא "לגרוע מן הרישום הליכים שנזנחו על ידי הצדדים. הזנחת ההליך יכולה להתבטא בנטישתו המודעת או באי מילוי חובות באופן עקבי ושיטתי, המפריע באופן ממשי לעבודת בית המשפט. המקרה של דחיית ההליך עקב אי הפקדה מקפל בתוכו הנחה שבעל הדין מגלה בהתנהגות זו כוונה לנטוש את ההליך או מפגין חוסר אכפתיות לגבי ניהולו. אי ההפקדה מהווה גם התעלמות מהאינטרס של יתר בעלי הדין". עוד נקבע, כי:

"סמכות הדחייה אינה יכולה לעמוד, כאשר מתחוור שלמחדליו של בעל הדין יש הסבר מניח את הדעת. לא ניתן להשקיף על אי ההפקדה ועל הדחייה שבעקבותיה כעל מחדל חמור הגורר עונש מרפא. דחיית ההליך אינה ענישה. היא נועדה לשרת את קידום ענייניהם של כלל המתדיינים, ואין להפעילה אלא בצורה מידתית.

להפעלה נוקשה מידי של סמכות זו יש השפעה שלילית בדיוק כמו להתעלמות ממחדלי בעלי הדין. כשם שאין להשלים עם התעלמות מצווי בית המשפט משום שכרוך בה הסיכון של הכחדת כל עוגן של קביעות, כך הקפדת יתר, עלולה להפוך "סדרנים" יעילים - תקנות סדר הדין - לאדונים מסוכנים."

כן נקבע, כי יש לאזן בין האינטרסים של הצדדים הנוגעים בדבר, ולבחון, במסגרת זו, האם מצביעים המשיבים על שינוי מצב לרעה בהסתמך על כך שהערעור נדחה, והאם הונעה ההחלטה בדבר דחיית ההליך על ידי המשיבים.

המערער אינו מצביע על פגם בהליכים בבית משפט זה, כפי שהיה בעניין עראידה. לא ברור גם מדוע, בהמשך להחלטה מיום 26.4.04 בה נקבע המועד להפקדת ערבון על ידי המערער, לא טרח הלה להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט להארכת מועד להפקדת ערבון, ופנה לבית המשפט רק בעקבות דחיית ההליך. אגב, גם פנייה זו נעשתה רק כשבועיים לאחר דחיית ההליך. מבחינה זו, קשה לומר כי ניתן הסבר מניח את הדעת על ידי המערער למחדליו. אכן, הקשיים הכלכליים הנטענים על ידי המערער אינם יכולים להוות הסבר לאי הגשת בקשת ארכה מתאימה לבית המשפט במועד.

אשר למשיבה 3, דחיית הערעור לא הונעה ממהלך שלה. היא אינה מצביעה על שינוי ממשי לרעה במצבה על יסוד ההחלטה מיום 26.5.04. עם זאת, יש להביא בחשבון כי המשיבה 3 היתה רשאית להניח, על יסוד החלטה זו, כי לא תוטרד עוד בהליך ערעורי מצד המערער.

שיקולים אלה נוטים לטובת היענות לבקשה שבפניי לביטול ההחלטה שביטלה את דחיית ההליך. עם זאת, נראה לי כי תוצאה זו חמורה מדי בנסיבות העניין, שבו בינתיים הופקדה בבית המשפט ערבות בנקאית (הגם שנפל בה פגם טכני, הניתן לתיקון). נראה לי, כי במצב מיוחד זה, התוצאה המאוזנת תהיה לקבוע, כי ההחלטה על דחיית ההליך לא תבוטל, אם (א) ישלם המערער את הוצאות הבקשה בפניי, בסך של 2,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין, למשיבה 3, תוך 14 ימים מקבלת החלטה זו, ו – (ב) המערער יפקיד, תוך אותו פרק זמן, ערבות בנקאית מתוקנת, בהתאם לדרישת מזכירות בית המשפט שתישלח אליו. אם תנאים אלה לא יתקיימו, יובא התיק בפניי לשם מתן החלטה בדבר ביטול ההחלטה מיום 23.6.04, ודחיית ההליך שבכותרת. החלטה זו תועבר לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.