רע"א 11098/07 עו"ד יורם חכם נ. משה אינברג

1.

המשיב ביצע עבודות שיפוצים בדירה בתל-אביב שהיתה רשומה במועדים הרלוונטיים לתביעה על שמו של המבקש. הגב' גזית הציגה עצמה בפני המשיב כמיופת כוחו ושלוחתו של המבקש, וסיכמה איתו באשר לביצוע השיפוצים בדירה תמורת מחיר מוסכם. למשיב שולם רק חלק מהסכום שהובטח לו, ועל-כן הוא פנה בתביעה נגד המבקש לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. המבקש טען בהגנתו כי כלל אין יריבות בינו לבין המשיב, שכן מעורבותו בדירה מתמצית בכך ששימש נאמן לצורך רכישתה, וכי הוא כלל אינו מכיר את הגב' גזית ולא הסמיכה להיות שלוחתו.

2.

בית משפט השלום (כב' השופט י' שינמן) בחן את הראיות שהוצגו בפניו וקבע כי הגב' גזית אכן שימשה שלוחתו של המבקש והיא זו שהזמינה את השיפוץ. בית המשפט דחה את עדותו של המבקש כבלתי מהימנה וקבע כי היא מעוררת תהיות. עוד קבע בית המשפט כי הטענה בדבר הנאמנות הועלתה לראשונה במהלך הדיונים בבית המשפט, וכי העובדה שהנאמנות נרשמה רק שנתיים וחצי לאחר המועד הרלבנטי מעוררת תמיהה. בית המשפט אף דחה את פרשנותו המשפטית של המבקש לעניין מעמדו כנאמן והשלכתה על התביעה שבפניו. לבסוף חייב בית המשפט את המבקש אף לפי עילה של עשיית עושר ולא במשפט והעניק למשיב את מלוא סכום התביעה.

2.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על ידי המבקש נדחה. בית המשפט (כב' השופטות א' קובו-ס"נ, מ' רובינשטיין, ס"נ, ש' דותן) קבע כי באשר לקיומה של השליחות הרי שמדובר בקביעות עובדתיות של בית משפט השלום ואין מקום להתערב בהן. התבססותו של בית משפט השלום על ראיות נסיבתיות והיות המבקש הבעלים הרשום של הדירה, מעבירים את הנטל אל המבקש להוכיח מי הזמין את העבודה בדירה. טענותיו של המבקש לעניין הנאמנות נדחו אף הן מאחר שההערה נרשמה לאחר המועד הרלבנטי ולפיכך לא ידע המשיב ואף לא היה עליו לדעת כי המבקש משמש כנאמן בלבד בדירה. מעבר לכך ציין בית המשפט כי רישום הערה אינו יוצר זכויות וחובות ואין הוא ראיה לקיומה של נאמנות.

3.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני. המבקש טוען כי פסיקתן של הערכאות דלמטה סותרת את מה שנקבע בע"א 3248/91 בן-ארי נ' בוארון יצחק בע"מ , פ"ד מט(1) 870 (1995) (להלן: עניין בן-ארי )), ולפיכך יש מקום ליתן למבקש רשות לערער. המבקש טוען כי המשיב לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להראות כי הגב' גזית היתה שלוחה של המבקש ופעלה בשמו ובמקומו. לטענת המבקש, משלא זומנה הגב' גזית להעיד בפני בית משפט השלום לא ניתן לקבוע, בהתאם לעניין בן-ארי , כי המשיב עמד בנטל ההוכחה.

4.

דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים להכרעה בה ולפיכך אינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". קביעותיהן של הערכאות דלמטה הינן קביעות עובדתיות המבוססות על חומר הראיות שהונח בפניהן, ואשר הובילו למסקנה לפיה שימשה הגב' גזית שלוחתו של המבקש. בקביעות אלו אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב, ומקל וחומר שאין ליתן בגינן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (בע"מ 6633/05 חסיד נ' חסיד (לא פורסמה, 13.11.05)).

5.

המבקש מלין על כך שהמשיב לא הזמין לעדות את הגב' גזית, ולכן על-פי הכלל לפיו "המוציא מחברו עליו הראיה" ועל-פי הלכת בן-ארי , לא עמד המבקש בנטל להוכיח כי הגב' גזית היתה שלוחתו של המבקש. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, אף טענה זו אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית ואינה מצדיקה דיון בה ב"גלגול שלישי", וזאת אף אם היה מדובר בטעות של הערכאות דלמטה (רע"א 4356/06 נביל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסמה, 18.6.06)). יתרה מכך, איני רואה כיצד עניין בן-ארי מסייע לטענתו של המבקש. באותו עניין אכן נקבע כי אי העדתו של השלוח מנעה מהתובעים באותו עניין להוכיח את טענתם בדבר השליחות, אך לא נקבע כי באופן עקרוני חובה להעיד את השלוח על מנת להוכיח שליחות. ההיפך הוא הנכון. השופט בך בחוות דעתו מציין מפורשות כי:

"מאחר שנטל ההוכחה היה כאמור מוטל על המשיבים, ולאור גירסת המערערת, חיוני היה עבור המשיבים להשמיע בנקודה המכרעת את עדותו של המערער, ולהשיג ממנו אישור על כך שאכן הוסמך לחתום בשם המערערת על הסכם המכר, או להמציא לפחות ראיות נסיבתיות אחרות המובילות במידת השיכנוע הדרושה במשפט אזרחי לאותה מסקנה.

בהעדר ראיות כאלה לא עמדו המשיבים בנטל הראיה" (ההדגשות הוספו- ע.א.).

6.

במקרה הנידון אכן הוצגו ראיות נסיבתיות המוכיחות את השליחות, לפי קביעותיהן של הערכאות דלמטה. כך, האמין בית משפט השלום לעדותו של המשיב כי שוחח עם אדם שהזדהה כמבקש בטלפון בקשר לשיפוץ; המשיב קיבל את מפתחות הדירה הרשומה, כאמור, על שמו של המבקש; למשיב הוצגו תוכניות אדריכליות שעליהן היו רשום כי התוכנית היא של משפחת חכם, שם משפחתו של המבקש; ועוד. הערכאות דלמטה קבעו כי די בראיות אלו על מנת להעביר את הנטל לכתפיו של המבקש להוכיח כי הגב' גזית לא היתה שלוחתו, ולפיכך אי העדתה נזקפה דווקא לחובתו. איני רואה כל קושי בקביעה זו.

אשר על כן הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.