רע"א 11172/08 נועם קושילביץ נ. יפה לוי

1.

לעניין בקשת רשות הערעור שבפנינו מוכנים אנו לצאת מן ההנחה ומדובר בהנחה בלבד, שהמבקשים הינם צד לסעיף הבוררות, הכלול בתקנונה של המשיבה 2 (שסווגה כמשיבה פורמלית). אף אם כך הוא, סבורים אנו שלא נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי שלא להורות על עיכוב הליכים נוכח סעיף הבוררות.

2.

דומה שהמבקשים אינם חולקים על כך שבמקרה רגיל, והמתאים לבירור כתובענה ייצוגית, לא יעוכבו הליכים עקב קיומו של סעיף בוררות. המבקשים ציינו, כי המקרה הנוכחי הינו מקרה מיוחד, בין השאר משום שטענותיה של המשיבה 1, היא המבקשת בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ניתנות לבירור וראויות לבירור באמצעות תביעה אישית. זאת, בין היתר לאור הסכום של הנזק האישי. ברם, במקרה הנוכחי טרם הגישו המבקשים (והמשיבה 2) את תשובותיהם לבקשת האישור. המבקשים והמשיבה 2 הגישו בקשות שונות לבית המשפט המחוזי שנתבססו על טעמי סף (חוסר סמכות עניינית, טענה שנטענה על ידי המשיבה 2 ועיכוב הליכים בגין סעיף בוררות, טענה שנטענה הן על ידי המבקשים והן על ידי המשיבה 2. יצוין במאמר מוסגר כי טענת חוסר הסמכות נתקבלה ולכן העניין הועבר לבית הדין לעבודה ככל שמדובר במשיבה 2). המבקשים (וכן המשיבה 2) עתרו לערכאה הדיונית למתן ארכה להגשת תשובה עד להכרעה בטענות הסף הנזכרות. בית המשפט נעתר לבקשה (ולאחר מכן נתן ארכה להגשת תשובות לבקשת האישור עד 60 ימים לאחר הכרעה בבקשת רשות הערעור). בהעדר תשובה לבקשת האישור מתקשים אנו לומר, כי מדובר במקרה ייחודי, הצריך להוביל לעיכוב הליכים בשל סעיף הבוררות.

3.

טוב יעשה בית המשפט המחוזי אם לא יאפשר הגשה של בקשות נוספות בעילות סף בלא שתונחנה בפניו התשובות של המבקשים לבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

4.

בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשים ישאו יחד ולחוד בשכר טרחת עורך דין בסכום של 40,000 ש"ח לזכות המשיבה 1.