רע"א 1129/15 GBES Ltd נ. אנגל משאבים ופיתוח בע"מ

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (פר"ק 34094-12-14, כב' השופט ח' ברנר ), במסגרתה התקבלה בקשת המשיבות לעיכוב הליכים מחמת קיומו של הליך תלוי ועומד (להלן: ההחלטה ).

1.

המבקשות הגישו בקשה למימוש שעבודים, לאכיפת אגרות חוב ולמינוי כונס נכסים קבוע כנגד המשיבות (להלן: הבקשה למימוש שעבודים ). זאת מכוח אגרות חוב שנעשו במסגרת הסדר נושים, לפיו רכשה מבקשת 1 את השליטה במשיבה 1 (להלן בהתאמה:

GBES , אנגל ו- הסדר הנושים ). על פי הנטען בבקשה למימוש שעבודים, אנגל הפרה את התחייבותה כלפי GBES בכך שלא פרעה במועדו את התשלום הראשון מבין חמישה תשלומים של חובהּ כלפי המבקשות, שסכומו הכולל הנטען הינו של

כ-31 מיליון ש"ח.

המשיבות ביקשו לעכב את ההליכים בבקשה למימוש שעבודים מחמת הליך תלוי ועומד – ולמעשה שלושה הליכים כאלה – שלטענתן, הכרעה בהם צפויה להביא לדחיית הבקשה למימוש השעבודים. בית המשפט המחוזי דחה טענה זו בכל הנוגע לשני הליכים מתוכם. משכך, הם אינם רלוונטיים לבקשה דנא ואין מקום להידרש להם. מנגד, בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המשיבות והורה על עיכוב ההליכים בבקשה למימוש שעבודים מחמת הליך תלוי ועומד – הוא ההליך השלישי (ולמעשה הראשון בזמן, להלן: ההליך האחר ). המדובר בתביעה של משיבות 3-2 (להלן: הנאמנים ) מיום 5.5.2013 נגד GBES , במסגרתה ביקשו לחייב את האחרונה ושניים נוספים לקיים את התחייבותם על פי הסדר הנושים, ולהעמיד לאנגל אשראי בסך של 50 מיליון ש"ח. עוד ביקשו הנאמנים במסגרת ההליך האחר לקבוע כי כל עוד לא שולם הסכום האמור – לא ישולם ל- GBES סכום כלשהו, לרבות סכום שהיא זכאית לקבלו על פי הסדר הנושים. על ההחלטה בדבר עיכוב ההליכים הוגשה הבקשה דנא.

2.

סמכותה של הערכאה הדיונית לעכב בירור תביעה כאשר קיים הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות הינה סמכות שבשיקול דעת. נדרש כי בשני ההליכים תידון סוגיה מהותית זהה, אם כי אין דרישה לחפיפה מוחלטת בין כל הסוגיות הנידונות (ראו ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל , פ"ד כט(2) 477 (1975)). במסגרת שיקוליו, על בית בית המשפט להביא בחשבון את זהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חיסכון במשאבים ובכללם בזמן שיפוטי, הימנעות מהכרעות סותרות ומאזן הנוחות (ראו, למשל, רע"א 627/13 דוד סגל נ' פנינת מלכי ישראל בע"מ , בפסקה 13 להחלטה (19.2.2013))

בענייננו, בית המשפט קמא היה ער לכך כי אין זהות מוחלטת בין עילות התביעה בשני ההליכים. ואולם, מהחלטתו עולה כי במובן הרחב מדובר באותה עילה – שכן ביסוד כל אחד מההליכים עומדת טענת בעל הדין שיזמו לפיה האחר הוא שהפר את הוראות הסדר הנושים. עוד הדגיש בית המשפט קמא כי תוצאות ההליך האחר משליכות באופן ברור על גורל הבקשה למימוש שעבודים: אם יסתיים הראשון בפסיקה לטובת הנאמנים, התוצאה תהיה קביעה שיפוטית שלפיה GBES

אינה רשאית ליהנות מזכות כלשהי שהוקנתה לה לפי הסדר הנושים, לרבות פירעון החוב של אנגל כלפיה.

ודוק – אמנם יש לנקוט משנה זהירות ולהימנע מעיכוב הליכים מקום שבו חייב נוקט בהליך משפטי במטרה לעכב ולסרבל את מימוש השעבוד (או הליכים דומים במהותם) בטענה של "הליך תלוי ועומד". ברם בנסיבותינו, ההליך האחר ננקט לפני כשנתיים , זמן רב לפני שהגיע המועד לפירעון החוב של אנגל כלפי GBES (בסוף שנת 2014), שביסוד הבקשה למימוש שעבודים. להשלמת התמונה יצוין, כי אחד מההליכים האחרים שהבקשה למימוש שעבודים לא עוכבה עד למתן הכרעה בהם אכן ננקט זמן לא רב לפני שהוגשה בקשה זו, והדבר היווה את אחד הטעמים לדחיית הבקשה לעיכוב הליכים בקשר עם הליך זה. נתון זה מחזק את המסקנה כי החלטת בית המשפט קמא הייתה שקולה ומאוזנת, לאחר שהופעל שיקול דעת ותוך יישום של ההלכה הנוהגת על נסיבות המקרה.

עוד יש לזכור, כי בסופו של יום מדובר בהחלטה דיונית-ניהולית. כאמור, בכגון דא מסור לערכאה המבררת שיקול דעת – ואף שיקול דעת רחב. צידו השני של המטבע הוא כי בית משפט זה, כערכאת ערעור, לא יתערב בשיקול דעת זה אלא במקרים חריגים (ראו, למשל, רע"א 1377/14 אלימלך לאוניד נ' מדינת ישראל , בפסקה 5 להחלטה (1.5.2014)). איני סבור כי מקרה זה בא בקהלם. ההחלטה אינה מגלה טעות המצדיקה התערבות בה, לא כל שכן מתן רשות ערעור. במיוחד כך כאשר עולה כי הכרעה בהליך האחר צפויה להינתן בקרוב. בנוסף, ועל רקע מכלול הנסיבות – אף האפשרות לניהולו של הליך ערעורי על תוצאותיו (שהיא, כאמור, אפשרות בלבד) אין בה כדי לשנות מהתוצאה אליה הגעתי.

3.

הבקשה נדחית. המבקשות תשאנה בהוצאות המשיבות כאחת ובשכר טרחת עו"ד בסך של 7,000 ש"ח.