רע"א 1146/11 צ'רלטון בע"מ נ. ההתאחדות לכדורגל בישראל

לפניי בקשה מטעם המשיבות להורות על הגדלת סכום העירבון שנקבע בהליך זה (בסך 20,000 ₪), כך שיעמוד על 250,000 ₪, וכן להורות על תשלום ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבות בערכאות קודמות, הכול כתנאי מקדמי לדיון בבקשת רשות הערעור שבכותרת. הבקשה הוגשה ביום 23.6.2011.

דין הבקשה להידחות.

אילו הוגשה בקשה זו במועד מוקדם יותר, אפשר שהיה מקום לשקול אותה בחיוב (ככל שמדובר בהגדלה מסוימת של סכום העירבון), כמובן לאחר שמיעת הצד שכנגד. אלא מאי? המשיבות בחרו להגיש את בקשתן למעלה מארבעה חודשים לאחר הגשת ההליך (וקביעת העירבון), ולמעלה מחודשיים לאחר שכבוד השופט מלצר הורה על קיום דיון לפני הרכב "בהקדם". בפועל, הבקשה הוגשה כשלושה שבועות לפני מועד הדיון שנקבע (18.7.2011). לשיהוי זה בהגשת הבקשה לא מצאתי כל הצדקה. יובהר, כי כל העובדות המונחות ביסוד הבקשה היו ידועות למשיבות עוד קודם לכן, למצער לאחר החלטתו של כבוד השופט מלצר מיום 17.4.2011. זאת ועוד, אי אפשר להכריע בבקשה מסוג זה ללא קבלת תגובת הצד שכנגד (ויצוין כי בענייננו מדובר בבקשה המשתרעת על 14 עמודים ומלווה בנספחים עבי כרס). כמו-כן, אי אפשר להורות על הגדלת סכום העירבון – בוודאי בהיקף משמעותי – מבלי ליתן ליוזם ההליך פרק זמן ראוי לביצוע ההפקדה. ברור אפוא כי הבקשה שלפניי מכניסה את בית המשפט ואת הצד שכנגד לסד זמנים צר מלהכיל, ללא טעם ראוי, ואף תוך סיכול אפשרי של הוראת כבוד השופט מלצר (מיום 17.4.2011) בדבר קיום דיון לפני הרכב "בהקדם". אוסיף, כי השיהוי במקרה זה יש לו השלכה גם על האינטרס הציבורי, שכן אף אילו נקבעו מועדים קצרים להגשת תגובה, למתן החלטה ולביצוע הפקדה (ככל שהיה נמצא כי יש מקום להגדלת העירבון), עדין היתה נותרת עד לרגע האחרון אי-ודאות לגבי קיום הדיון שנקבע זה מכבר ביומנו העמוס של בית המשפט.

די באמור כדי להוביל לדחיית הבקשה. אוסיף, כי סכום העירבון המבוקש - 250,000 ₪ - הוא על פניו מופרז ורחוק מסכומי העירבון הנקבעים ברגיל, אף בתיקים מורכבים. לא מצאתי גם עיגון לדרישה לחייב את המבקשת בתשלום סכומים שנפסקו לחובתה בעבר כתנאי לדיון בבקשת רשות הערעור. מכל מקום, כאמור, דין הבקשה להידחות כבר מהנימוק הנוגע במועד הגשתה.

הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.