רע"א 11630/05 אחמד בדראן נ. ג'האד אבו ריא, עו"ד

1.המשיב, שהינו עורך דין, ייצג את המבקש, מורה במקצועו, בתביעתו כנגד מועצה מקומית בענה בגין אי תשלום משכורות במשך תקופה מסוימת. המבקש תבע את המשיב בגין אי העברת הכספים שגבה עבורו מהמועצה. בית משפט השלום קיבל את טענת המשיב לפיה, המורים, שעניינם טופל על ידו, ובכללם המבקש, הסכימו על ניהול "קופה משותפת" שבה יצטבר הסכום שנגבה בגין אי תשלום המשכורות. למרות זאת, קיבל בית המשפט את התביעה בשל מחדלי המשיב, אשר לא הוכיח את מנגנון החלוקה היחסית בין המורים ואת פרטי ההסכמה הנוגעים לו, וחייבו לשלם למבקש סך של 47,135 ש"ח. בקשה שהגיש המשיב לבית משפט השלום לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחתה, מן הטעם שמדובר בפסק דין כספי, וכן מאחר והמבקש לא צירף תצהיר לתמיכת בקשתו. המשיב הגיש בקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט המחוזי, שנתקבלה. בית המשפט המחוזי עמד על כך שככלל אין לעכב ביצועו של פסק דין כספי. בית המשפט קבע כי סיכויי הערעור "אינם מזהירים", אולם קיבל את טענת המשיב כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל ערעורו. לאור זאת, וכן נוכח העובדה שבית משפט השלום קיבל את עמדת המשיב בעניין החלוקה היחסית מתוך "קופה משותפת", הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום עד להכרעה בערעור, בתנאי שהמשיב יפקיד ערבות בנקאית בסך של 20,000 ש"ח, בנוסף לערובה שעליו להפקיד להבטחת הוצאות המשיב. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

2.המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי טעה בכך שסטה מהכלל לפיו אין לעכב פסק דין כספי, וכן טעה בקובעו כי אם יזכה המשיב בערעור יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו, מאחר ותצהירו לא ביסס טענה זו, וכן המבקש הציג בפני בית המשפט נתונים הסותרים זאת, ומראים כי הכנסתו גבוהה.

3.לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. טענות המבקש כולן נשארות בגדר העניין הספציפי שבין הצדדים, ואין הן מצביעות על כל שאלה ציבורית, חוקתית או משפטית החורגת מעניין זה ומצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה ) , פ"ד לו(3) 123). הכללים באשר לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי נידונו פעמים רבות על-ידי בית משפט זה, וכל השגותיו של המבקש נוגעות לאופן ישומן על-ידי בית המשפט. למעלה מן הצורך אוסיף, כי בית המשפט המחוזי פעל על-פי הכללים שהותוו בפסיקה לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי והפעיל את שיקול דעתו, תוך איזון בין האינטרסים השונים של הנוגעים בעניין והחליט על עיכוב ביצוע בתנאים, ולא מצאתי להתערב בהחלטתו זו. אומנם נקבע, כי כאשר בקשה לעיכוב ביצוע אותה הגיש בעל דין לערכאה הראשונה נדחתה בשל הימנעותו מלצרף לה תצהיר, תימנע, בדרך כלל, ערכאת הערעור מלהורות על עיכוב ביצוע, אף אם לבקשה שהגיש לה צורף תצהיר (בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון , פ"ד מה(5) 499, 506). עם זאת, הדבר עדיין מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, שכאמור, אינני מוצאת להתערב בו (והשוו: רע"א 2242/05 קבץ נ' שבת (לא פורסם, ניתן ביום 14.6.05)).

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.