רע"א 11633/04 ברטה מילמן נ. טטיאנה כץ

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט י' זפט). בהחלטתו דחה בית המשפט את בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב 2 לעשות כל דיספוזיציה בחלקים מסוימים של שתי דירות שהועברו לו על ידי המשיבה 1 (שהינה אימו). בקשה זו הוגשה במסגרת תובענת המבקשת בה התבקש בית המשפט להצהיר, כי העברת חלקיה של המשיבה 1 בדירות אל המשיב 2 היא העברת מירמה שמטרתה להבריח רכוש מפני נושים, ועל כן היא בטלה.

2.לאחר שבחנתי את טענותיהם של בעלי הדין הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור ולהותיר על כנה את החלטת בית המשפט המחוזי. המבקשת מבססת את בקשתה למתן צו מניעה על הטענה, כי המשיבה 1 חייבת לה כספים. לטענתה, קיים חשש ממשי שהמשיבה 1 העבירה את חלקיה בדירות לידי המשיב 2 על מנת שהמבקשת לא תוכל בבוא היום להיפרע מן המשיבה 1 באמצעות נכסים אלה. ברם, אין בידי המבקשת פסק דין אשר מעיד על קיומו של חוב כלשהו אותו חייבת המשיבה 1 למבקשת. אף אם אצא מן ההנחה שניתן לפעול כנגד צד שלישי על דרך צו מניעה זמני לפני שניתן פסק דין כספי נגד מעביר הנכס לידי הצד השלישי, ברי שיש צורך בהוכחה לכאורה ברמה גבוהה יחסית על מנת שיינתן צו כאמור (ראו והשוו, רע"א 8382/98 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' גלפנד , פ"ד נג(2) 721). המבקשת כשלה בהוכחה כזו ולכן אין די בכך שנקבע על ידי בית משפט קמא, כי לכאורה מדובר בהעברה בלתי כשרה.

3.לפיכך, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טירחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.