רע"א 1170/05 דוד עזר נ. אמריקה-ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע"מ

בבקשת רשות הערעור שבפניי משיג המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' סגן הנשיא י' זפט) שלא ליתן צווים זמניים המורים למשיבה, בין היתר, להשיבו לעבודה בעסק שניהל עימה במשותף, לאפשר לו גישה למשרדו ולהימנע מניהול עסקאות שנרקמו על ידו. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים נחה דעתי, כי החלטת בית משפט קמא בדין יסודה. כפי שצוין בהחלטה, נגועה התנהלותו של המבקש בשיהוי. הבהילות הרבה לה הוא טוען אינה מתיישבת עם העובדה שהוא המתין משך כחודש וחצי מאז סולק, לגרסתו, מן המשרד, ועד שהגיש את תובענתו. זאת ועוד, דומה שאף לאחר הגשת בקשת רשות הערעור לא אצה למבקש הדרך. כך, למשל, מתברר כי למרות שביום 10.2.05 החליט בית המשפט להעביר את המרצת הפתיחה שהגיש המבקש לפסים של תביעה רגילה והורה לו להגיש כתב תביעה תוך 30 ימים, נמנע הוא מעשות כן עד היום, וזאת מבלי שניתנה החלטה בבקשתו להארכת המועד. כמו כן, המבקש ניהל במשך כחודשיים הליכים בנוגע לאגרה ולערבון שנקבעו בגדר בקשת רשות הערעור בבית משפט זה. אכן, אין לומר כי השיהוי שלפני הפנייה לערכאות, כמו גם זה שלאחר הגשת בקשת רשות הערעור, הינו חמור. אם נבחן כל אחד מהם כשהוא עומד בפני עצמו, הרי שלא מדובר בפרקי זמן ממושכים מדי, וניתן אף למצוא מידה של צדק בהסברים שסיפק המבקש לגביהם. ברם, כאשר מצטרפות יחדיו העובדות המתוארות, לא ניתן שלא לקבל את הרושם כי גם לשיטתו של המבקש הדחיפות שבסעדים הנדונים אינה כה משמעותית. שיקול נוסף, ואף חשוב מאלו שצויינו, בגינו יש לדחות את הבקשה, נוגע למידת התבונה שבמתן הצווים המבוקשים. לנוכח הרקע העובדתי שפרשו בפניי בעלי הדין, מסכים אני עם מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה יהא זה בלתי יעיל, ואולי אף לא מעשי, לצוות על חידוש העבודה המשותפת ביניהם. בהתחשב במערכת היחסים העכורה בין הצדדים נראה כי אפילו אם כל אחד מהם ינהל את עסקיו בנפרד, אף שבמשרד אחד, הרי עצם הימצאותם באותו המשרד עלולה להביא לחיכוכים קשים. לבסוף, אין מקום ליתן גם את הסעדים האחרים שנכללו בבקשה. לדברי המשיבה, המבקש אינו מנוע מלגשת למשרדו על מנת ליטול את חפציו. עוד ציינה היא, כי אין בכוונתה להמשיך ולנהל את אותן עסקאות שנזכרו על ידי המבקש.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.