רע"א 1177/00 יורם נגלר נ. פקיד השומה - יחידה ארצית לשומה

1.על המבקש הוגש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום שבו יוחסו לו בעיקר עבירות על חוק ניירות ערך, תשכ"ח - 1968. פרשת התביעה ופרשת ההגנה תמו, כמו כן הוגשו סיכומי התביעה ואילו סיכומי ההגנה אמורים להיות מוגשים תוך כחודש ימים. במקביל להליך הפלילי הוציא המשיב למבקש שומה בגין הרווחים שהפיק כתוצאה מהפעילות שיוחסה לו בכתב האישום. המבקש ערער על השומה. אחרי שהגיש המשיב את נימוקי השומה מטעמו ביקש המבקש לעכב את ההליכים בהליך האזרחי עד לסיום ההליך הפלילי וכן ביקש לדחות את מועד הגשת נימוקי הערעור מטעמו עד לדיון בבקשה לעיכוב הליכי הערעור. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ב' אופיר-תום), בהחלטתו מיום 23.1.2000, דחה את הבקשה שלא להגיש את נימוקי הערעור. בהחלטה נוספת, מיום 25.1.2000, הורה כי "נושא עיכוב ההליכים בתיק יוכל להישמע לאחר הגשת נימוקי הערעור".

המבקש ביקש להרשות לו לערער על ההחלטה. המשיב השיב על הבקשה. המשיב ביקש להרשות לו להשיב על תגובת המשיב.

2.אינני רואה צורך לדון בשאלות הנכבדות בדבר הזיקה שבין הליך פלילי לבין הליך אזרחי ובענין החשש להפללה עצמית, העולות מן הבקשה להרשות ערעור ומן התגובה. לדעתי, ענין הגשת הנימוקים כרוך בענין עיכוב ההליכים - שבו טרם החליט בית המשפט המחוזי - ולא היה טעם משפטי ומעשי להפריד בין השניים.

לפיכך, אני מבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 23.1.2000 ומורה כי בית המשפט המחוזי ידון בבקשה לעיכוב ההליכים יחד עם הבקשה לדחות את הגשת נימוקי הערעור. עד למתן ההחלטה יעמוד בעינו הסעד הארעי שניתן בהחלטתי מיום 14.2.2000.

בנסיבות הענין לא ייפסקו הוצאות.