רע"א 1202/14 ויפ חברה להנדסה ותשתיות בע"מ נ. יניב דרומי פיתוח והשקעות בע"

לפניי בקשה להארכת מועד להפקדת העירבון בתיק זה.

רקע בקצרה: בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 16.2.2014, וביום למחרת שוגרה למבקשת הודעה על קביעת עירבון בתיק (בסך 25,000 ₪). העירבון לא הופקד ולכן נשלחה למבקשת (ביום 18.3.2014) הודעה בדבר רישום ההליך לדחייה. או-אז, ביום 26.3.2014, ביקשה המבקשת ארכה להפקדת העירבון עד ליום 6.4.2014, בציינה כי ההודעה הראשונה על קביעת העירבון לא נתקבלה אצלה. בהחלטתי מיום 27.3.2014 נעתרתי לבקשה להארכת מועד.

ביום 18.4.2014 הגישה המבקשת בקשה נוספת להארכת מועד, שבה ציינה כי ביום 13.4.2014 ניסתה לבצע את ההפקדה אולם הדבר לא התאפשר בשל חלוף המועד שנקבע להפקדת העירבון. בבקשת הארכה טענה עוד המבקשת כי נדרשו מאמצים גדולים לצורך גיוס העירבון, וכי כעת הסכום הדרוש מצוי בידה. לדעת המבקשת, בחינת האינטרסים הרלוונטיים מצדיקה מתן הארכה המבוקשת, כך שהעירבון יופקד לאלתר. ביום 22.4.2014 ביקשתי את תגובת המשיבה לבקשת הארכה. ביום 27.4.2014 הודיעה המשיבה כי כתבי בי-הדין שהוגשו במסגרת התיק שבכותרת טרם הומצאו לידיה, וכי לפיכך אין באפשרותה למסור תגובה. בהחלטתי מיום 29.4.2014 הוריתי למבקשת לבצע המצאה למשיבה. ביום 5.5.2014 הודיעה המבקשת כי ביצעה המצאה ביום 30.4.2014. ביום 8.5.2014 הודיעה המשיבה על התנגדותה להארכת המועד להפקדת העירבון, זאת בין היתר לאור מחדלים דיוניים חוזרים ונשנים מצדה של המבקשת, ולאור סיכוייו הנמוכים של ההליך – לדעת המשיבה.

בלי להיכנס לעומק להשתלשלות בערכאות הקודמות – אף שהדבר אינו בלתי-רלוונטי לבקשה שלפניי – הרי שאין ספק כי ההתנהלות הדיונית של המבקשת בהליך שבכותרת אינה מניחה את הדעת. די שאציין לעניין זה כי המבקשת עצמה היא שביקשה ארכה להפקדת העירבון עד ליום 6.4.2014, אולם בפועל היא לא ביצעה הפקדה במועד זה, ורק ביום 13.4.2014 התייצבה במזכירות בית המשפט כשהכספים בידה. המבקשת מסבירה היום כי התקשתה לגייס את הסכום הדרוש עד לתאריך 6.4.2014 – המועד שנקבע בהחלטה (לפי בקשתה, כזכור) – אך ברור כי בנסיבות אלה היה על המבקשת לפנות מבעוד מועד לבית המשפט בבקשה להארכת מועד, ולא להעלות את הנימוק בדיעבד . מעבר לאמור אזכיר גם כי נדרשה החלטה של בית המשפט על-מנת שהמבקשת תמציא את בקשותיה למשיבה.

עם זאת, הגישה של בית המשפט בכל הנוגע לדחיית הליך בשל אי-הפקדת עירבון היא גישה מרוסנת יחסית, ובענייננו, לאור כלל הנסיבות ובשים לב לכך שהמבקשת אוחזת כעת בסכום העירבון וחפצה להפקידו, אני קובע בזאת, אמנם לפנים משורת הדין, כי המבקשת תהא רשאית להפקיד את העירבון תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו, ובלבד שתוך אותו מועד תשלם למשיבה הוצאות בגין הבקשה שלפניי, בסך של 3,000 ₪. אדגיש, כי הגשת אישור בדבר תשלום ההוצאות היא תנאי להפקדת העירבון, וכי יש להניח שלא תינתן ארכה נוספת לביצוע התשלום וההפקדה.

אם לא יופקד העירבון תוך 5 ימים, בצירוף אישור על תשלום ההוצאות כאמור לעיל, יובא התיק לפניי לשם דחיית ההליך, וזאת ללא משלוח התראה נוספת .