פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1205/15
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה
א' רובינשטיין
המבקש:
משה גורן
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד
עמנואל וקנין
2. עיריית נתניה
בקשת רשות ערעור
על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 31.12.2014 בתיק
עא
004180-07-14
בשם המבקש:
עו"ד אברהם לוי
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט שינמן ) בע"א 4180-07-14 מיום 31.12.14, אשר בגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה (השופטת קולנדר -אברמוביץ) בת"א 49842-11-11 מיום 18.5.14.
הפרשה עניינה תביעת חוב.
רקע
ב.
לגירסת המבקש, הוא התקשר עם פלוני מר יחזקאל בהסכם מיום 14.7.09 לשיתוף פעולה שבמסגרתו הפעילו בית ספר ברחוב מקדונלד בנתניה. המיזם נקלע לקשיים, ונוצר חוב לעיריה , אשר בהליכי הגביה שלו טיפל המשיב 1 מטעם המשיבה 2. לפי הטענה, המשיב 1 קיים יחסים קרובים עם אדם בשם רמי דבש המוכר כעבריין, אשר פנה למבקש והבטיח לו, שאם ישלם סך של 39,000 ₪, יוסדר חובו לעיריה שעמד על יותר מ-70,000 ₪, ויוסר העיקול שהוטל על חשבון הבנק שלו. כנטען בתביעה, המבקש מסר ביום 10.7.11 לדבש במעמד יחזקאל ואחר (שרון מכלוף ), את הסכום האמור. דבש העביר למשיב 1 את הסכום במזומן. בהמשך, כנטען, נמסר למבקש על ביטול העיקול, וכן אישור על ביטול יתרת החוב ממשרדו של המשיב 1. חרף האמור, העיקול לא בוטל, והמשיבה
2 איימה בנקיטת הליכים לגביית החוב. בעקבות זאת עתר המבקש, כי יוצהר ששילם במשרד המשיב 1 39,000 ₪ במזומן באמצעות דבש (מהסכום הופרשו לדבש 5,000 ₪ כעמלה), ולחלופין התבקשה השבת הכספים. כן נתבקשו ביטול העיקול וחיוב המשיבים בפיצויים.
ג.
בית משפט השלום סבר, כי המבקש לא הצליח להרים את נטל ההוכחה שאכן שילם כספים למשיב 1 בגין החוב; לא ניתן אמון בגירסת המבקש כי העביר למשיב 1 את הסכום באמצעות דבש, ובית המשפט תהה מדוע הניח כי המשיב 1 מטפל בחובו לעיריה . צוין, כי מסמך ביטול העיקול אינו ערוך כדין, ולא הוכח שהוצא ממשרדי המשיב 1, וכי העד מכלוף , אשר, לפי הטענה, נכח במעמד מסירת הכספים, לא תמך בעדותו בטענותיו של המבקש. בית משפט השלום נמנע מהכריז על מכלוף כ"עד עוין" לבקשת המבקש, שכן לא התרשם כי העד חשש מדבש כנטען. יתר על כן נקבע, שעדותו של המבקש נסתרה בעדות המשיב 1. כן הגיע בית המשפט למסקנה, כי
הקבלה שעל בסיסה טוען המבקש כי פרע את חובו וסכומה 34,000 ₪, היא קבלה על סך 3,400 ₪ שהועברה באמצעות דבש בגין חוב על נכס אחר (המצוי ברחוב דיזנגוף בנתניה), ושלאחר מכן, ככל הנראה, שונתה. לשלמות התמונה יצוין בהקשר זה, כי המשיב 1 הגיש תלונה במשטרה כנגד המבקש בגין זיוף, והמבקש מצידו הגיש תלונה כי דבש גנב ממנו המחאות.
ד.
בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש על פסק הדין, וקבע, כי בית משפט השלום ערך דיון מקיף במקרה שהיה בפניו ובא למסקנות המתבקשות. הוסף, כי גירסת המבקש "אינה מתיישבת עם שורת ההיגיון". עוד נקבע, כי המבקש יכול היה לתמוך עדותו בעדים רבים שלא זומנו על ידיו, וכי מרבית אלה שהעידו מטעמו לא תמכו בגירסתו . צוין, ש"ברור כי למערער היה יומו בבית משפט ואף מעבר לכך, ולמרות זאת, הוא לא הצליח להוכיח את גירסתו ". בית המשפט
המחוזי אף קבע, כי בדין לא הכריז בית משפט השלום על העד מכלוף כעד עוין, והבקשה להכריז עליו ככזה מלמדת על המצוקה שאליה נקלע המבקש.
הבקשה
ה.
בבקשה נטען, כי בית המשפט המחוזי התעלם ממחדליו של המשיב 1 לרבות הסתייעותו בעבריין, וכי למעשה קיבל המשיב 1 כסף מן המבקש בגין תיק סגור שלא קיים בגינו חוב (הנכס ברחוב דיזנגוף). נטען, כי בית המשפט לא נתן דעתו למצבו הרפואי של המבקש ולהיותו נתון למניפולציות של המשיב 1 ושל דבש. כן לא ניתנה הדעת לגירסאות הסותרות של עדי המשיבים. עוד נטען כנגד שתי החלטות בית משפט השלום מיום 20.10.13 שלא להכריז על העד מכלוף
כעד עוין, וכנגד החלטת בית המשפט המחוזי מיום 20.10.14 לדחות את הדיון שהיה אמור להתקיים כיון שעיקרי הטיעון של המשיבים לא הוגשו למבקש (וזאת תחת קיום דיון בהתעלם מעיקרי הטיעון), וכך מבלי לחייב את המשיבים בהוצאות.
הכרעה
ו.
אין בידי להיעתר למבוקש. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת, והמקרה שלפנינו במובהק אינו בא בגדרי אלה. בסופו של יום, הבקשה תחומה לבעלי הדין הקונקרטיים בנסיבותיו של המקרה. יתר על כן, הבקשה, רובה ככולה, מופנית כנגד ממצאי עובדה של בית משפט השלום, וכידוע, ככלל אין בית משפט שלערעור נוטה להתערב באלה אלא במקרים חריגים (ע"א 2835/04 דוד לובינסקי בע"מ נ' י.ת נצר אחזקות בע"מ (2005); ע"א 3601/96 בראשי נ' עיזבון המנוח זלמן בראשי, פ"ד נב(2) 582, 594 (1998)), לא כל שכן כשהמדובר בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי.
בפרט לא ייטה בית המשפט להתערב בהחלטות שעניינן אופן ניהול ההליך בערכאה הדיונית (רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' גיטי
אהובים (2006); רע"א 8674/04 א.ש. גל חום שוקי פסח בע"מ נ' FRANCO BELGES (2005 )), מן הסוג שכלפיהן טוען המבקש (ההחלטות הנזכרות של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי). היו למבקש שני ימיו השיפוטיים בזכות, ואין המקרה מצדיק להוסיף עליהם. אוסיף, כי מעיון בפסקי הדין קמא לא מצאתי כשלעצמי פגם במהות המצדיק התערבות בגלגול שלישי.
ו.
אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.
ניתנה היום, כ"ד בניסן
התשע"ה
(13.4.2015).
המשנה לנשיאה