רע"א 1221/10 א.ארנסון בע"מ נ. מע"צ - חברה לאומית לדרכים בישראל

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד סגן הנשיאה י' זפט), בגדרה נדחתה בקשה למתן צו מניעה זמני לעיכוב מימוש ערבויות בנקאיות שהמציאה המבקשת, א. ארנסון בע"מ (להלן - ארנסון ), למשיבה, מע"צ החברה הלאומית לדרכים בע"מ (להלן - מע"צ ).

2.

ארנסון ומע"צ נקשרו ביניהן בחוזה לפיו התחייבה ארנסון לבצע עבור מע"צ עבודות סלילה והרחבת דרכים בכביש מסוים. במסגרת החוזה מסרה ארנסון למע"צ ארבע ערבויות בנקאיות בסכום כולל של כ-13 מיליון ש"ח. אין מחלוקת, כי מדובר בערבויות בנקאיות אוטונומיות. בין הצדדים התעוררו מחלוקות באשר לליקויים שונים שנתגלו לטענת מע"צ בביצוע הפרויקט. על רקע זה, דרשה מע"צ ביום 28.1.2010 לחלט את הערבויות הבנקאיות. ביום 2.2.2010 הודיעה מע"צ לארנסון, כי היא שוקלת את סילוק ידה מהפרויקט, זאת בכפוף לשימוע שייערך לה. כן הודיעה מע"צ על כוונתה להגיש תביעה כספית נגד ארנסון בגין הליקויים המוערכים בסך 34 מיליון ש"ח. יוער, כי תביעה כספית בסך כ-22 מיליון ש"ח אכן הוגשה ביום 10.2.2010. ביום 3.2.2010 הגישה ארנסון בקשה למתן צו מניעה זמני לעיכוב מימוש הערבויות הבנקאיות. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ביום 14.2.2010. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי. יצוין, כי ביום 15.2.2010 הוריתי על מתן צו ארעי המונע את מימוש הערבויות. כמו כן, ביום 9.3.2010 נערך בפניי דיון בבקשה בנוכחות הצדדים. לאחר שהצדדים הודיעו כי לא הצליחו להגיע לפתרון מוסכם, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער, והערעור הוגש לפי הרשות שניתנה.

3.

במסגרת בקשת רשות הערעור מעלה ארנסון שלל טענות ביחס להתנהלותה של מע"צ. לטענתה, התנהגותה של מע"צ לוקה בחוסר תום לב ומונעת משיקולים זרים, העולים כדי "נסיבות מיוחדות" המצדיקות את עיכוב מימוש הערבויות הבנקאיות עד לתום ההליכים המשפטיים בין החברות. כידוע, מאפיין מהותי של הערבות האוטונומית הוא האפשרות לממשה ללא תלות בעסקת היסוד. לפיכך, ייעתר בית המשפט לבקשה לעיכוב מימוש הערבות רק במקרים חריגים. בהתאם לאמור, הכירה הפסיקה בשני חריגים עיקריים לעקרון עצמאות הערבות הבנקאית - חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות (ראו למשל, רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ (בפירוק מרצון) נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ , פיסקה 21 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל (טרם פורסם, 25.10.2007)). בענייננו, לא טוענת ארנסון כי מתקיים חריג המרמה, אלא חריג ה"הנסיבות המיוחדות". ואולם, לא התרשמתי כי במקרה דנא מתקיים חריג זה (השוו, רע"א 5273/07 אמקור בע"מ נ' א. ארנסון בע"מ (טרם פורסם, 12.8.2007)). עם זאת, בנסיבות העניין, מצאתי כי קיימת הצדקה אחרת לעכב את מימוש הערבויות. כוונתי היא לכך שארנסון הוכיחה לכאורה, כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר את מימוש הערבויות בעת הזו מבלי לסכן באופן ממשי את המשך פעילותה. זאת, לאור האמור בתצהירו של מנכ"ל ארנסון, אשר צורף לבקשה למתן צו מניעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי. יוער, כי המנכ"ל לא נחקר על תצהירו והאמור בו לא נסתר. במצב דברים זה, סבור אני כי יש מקום לעכב את מימוש הערבויות, שהינן בסכום לא מבוטל, עד לסיום ההליכים המשפטיים בין הצדדים. אמירה מפורשת של גוף עיסקי כי קיים חשש שמא יקרוס עלולה להיות, היא עצמה, בעלת השלכות קשות לגביו. אם הגוף מוכן ליטול על עצמו את הסיכון שבחשיפה עצמית כזו, יש ליתן לה משקל, בוודאי כאשר היא באה בגדרו של תצהיר של מנהלה הכללי. יצוין, כי למע"צ שמורה האפשרות לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לבחון מחדש את החלטת העיכוב בכל עת, ככל שיחול שינוי עובדתי המצדיק זאת. עוד יוער, כי ייתכן שמן הראוי כי בירור טענות מסוג זה, בין אם בבקשות בהליך הנוכחי ובין אם במקרים אחרים, יתבצע על-ידי חקירה של המצהיר אודות מצבה הכלכלי של החברה. זאת, במיוחד אם לצד שכנגד קשה להשיג מידע לגבי מצבו הכלכלי של הגורם שהערבות הבנקאית ניתנה למענו, ואשר טוען כי מצבו הכלכלי כה רעוע עד שמימוש הערבות עלול להביא לקריסתו.

4.

בקשת רשות הערעור מתקבלת אפוא, כך שניתן צו מניעה זמני לפיו יעוכב מימוש הערבויות הבנקאיות עד לתום ההליכים. תוקפן של ארבע הערבויות הבנקאיות יוארך בהתאם. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.