פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1222/19
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשת:
לטיפה וותד
נ ג ד
המשיבה:
רשות מקרקעי ישראל
בקשת רשות ערעור
ובקשה לעיכוב ביצוע על פסק דינו של
בית
המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 10.02.2018 בע"א 29891-06-18 שניתן על ידי כבוד
השופטות: מ' נד"ב, ל' קיציס וי' רוטנברג
בשם המבקשת:
עו"ד גלעד אבני
החלטה
1.
מונחת לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ע"א 29891-06-18; השופטות מ' נד"ב , ח' קיציס ו- י' רוטנברג ) – בו נדחה ערעור המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה (ת"א 22787-01-18; השופט הבכיר ז' ימיני ), אשר דחה את בקשתה לביטול צו לסילוק יד ולפינוי מקרקעי ציבור (לפי סעיף 4 לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981). בית המשפט המחוזי סמך את ידיו על קביעת הערכאה הראשונה כי המבקשת פלשה למקרקעין הרלוונטיים בשנת 2017 – לאחר שפינתה אותם בעבר, בעקבות פסק דין מוסכם שניתן בשנת 2011 – ומכאן שהצו האמור ניתן בתוך מסגרת הזמנים הרלוונטית.
2.
דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה, בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הכרעת הערכאות הקודמות מבוססת על קביעה עובדתית, לפיה המבקשת פינתה את המקרקעין "בשנת 2012", ושבה ופלשה אליהם "בין יום 26.7.2017 לבין יום 26.11.2017" (פסקה 17 לפסק דינו של בית משפט השלום) – ומכאן שהיא אינה מעוררת שאלות עקרוניות כלשהן. גם אם במקרים מסוימים ההבחנה בין תפיסה מתמשכת לסדרת תפיסות עצמאיות עלולה לעורר קושי, זה בוודאי אינו המצב בענייננו, הן בהתחשב בפרק הזמן הארוך שחלף מאז הפינוי ועד הפלישה המחודשת, והן בהתחשב בנסיבות הפינוי – פסק דין שהעניק תוקף להסכמת הצדדים בעניין.
3.
אשר על כן, הבקשה נדחית – ועמה הבקשה הנלווית למתן סעד זמני (אשר הוכתרה כבקשה לעיכוב ביצוע). משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט"ו באדר א התשע"ט (20.2.2019).
ש ו פ ט