רע"א 1225/12 יחיא סאלם חג'אג'רה נ. מדינת ישראל

1.

לפנינו שתי בקשות רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטים א' אברהם , י' אברהם ו ד' צרפתי ). במסגרת פסק-הדין דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של המשיבה ברע"א 1225/12 (היא המבקשת ברע"א 1312/12; ולהלן: המשיבה ) לעניין קביעת אחריותה לנזקי המבקש ברע"א 1225/12 (הוא המשיב ברע"א 1312/12; ולהלן: המבקש ), וקיבל את ערעורה באופן חלקי לעניין גובה הפיצויים – בקבעו כי יש להעמיד את נכותו התפקודית של המבקש על 10%, תחת 15% שקבע בית משפט השלום.

2.

המבקש נפגע בעינו בעת שהיה תלמיד בית ספר, כתוצאה ממכה שהכה אותו תלמיד אחר. בית משפט השלום קבע, תוך שהוא דוחה את גרסת המשיבה לעניין זה, כי המבקש נפגע בתוך שטח בית הספר, וכי המשיבה התרשלה בכך שלא פיקחה על התלמידים. בית המשפט המחוזי מצא כי אין מקום להתערב בממצאים עובדתיים אלה, המבוססים גם על מהימנותם של העדים השונים, כפי שהעריכה אותה הערכאה הדיונית. מנגד, כאמור, מצא בית המשפט המחוזי כי יש מקום להתערב בשיעור הנכות התפקודית של המבקש, ולקבוע כי היא נמוכה משיעור נכותו הרפואית.

3.

כיום מבקשים הצדדים, זה מכאן ומכאן, כי תינתן להם רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי לא היה מקום שבית המשפט המחוזי יתערב בשומת הפיצויים; ואילו המשיבה, בבקשה שהגישה, חוזרת על טענתה כי כלל לא היה מקום לייחס לה אחריות בגין נזקי המבקש.

4.

דין שתי הבקשות להידחות, משאין הן מגלות עילה לקיים דיון ב"גלגול שלישי". למעשה, גם הצדדים לא הצביעו בטיעוניהם על סוגיה כללית כלשהי העולה מפסקי-הדין של הערכאות הקודמות בעניין שלפנינו. כידוע, רשות לערער על פסק-דין שניתן בערעור ניתנת במקרים חריגים בלבד, שבהם עולה צורך לדון בסוגיה שהיא בעלת חשיבות כללית ורחבה, מעבר למקרה הבודד. לא כזה הוא המקרה שלפנינו, שבו מוגבלות טענותיהם של הצדדים לעניינים שנוגעים לסכסוך הספציפי שביניהם.

אשר-על-כן, הבקשות נדחות. אין צו להוצאות.