רע"א 1230/12 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ. scientolog. internati

זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בהתאם למתווה הקבוע בדין. בדיון בערעור ביקשה המבקשת לצרף ראייה חדשה וכן טענה היא לגופו של הערעור. בין היתר נטען על ידה כי המשיבה לא הפקידה התחייבות עצמית לצורך קבלת העיקול, כי בשל היותה של האחרונה נאמנות היא אינה אישיות משפטית, וכי למבקשת אין כל חוב כלפיה. עוד נטען כי אף לא היה מקום לבטל את העיקול שהוטל על נכסיה של המשיבה.

בהחלטה שניתנה במהלך הדיון, דחה בית המשפט את ערעור המבקשת. באשר להצגת הראייה החדשה נקבע כי אין מקומה להיבחן במסגרת הערעור וכי ניתן להציגה לפני הרשם כנסיבה חדשה. עוד נקבע כי הרשם נתן דעתו לכל הטענות שעלו בערעור, לא נפלה כל טעות בהחלטתו, ומשכך הערעור נדחה. מכאן הבקשה שלפני.

3.

לטענת המבקשת, שגה בית המשפט המחוזי עת קבע כי הרשם נתן דעתו כלפי כל הטענות שהועלו בערעור. צוין כי טענות שנטענו בערעור - כגון הבעייתיות לכאורה בהתחייבות העצמית שניתנה על ידי המשיבה; הטענה כי האחרונה לא הרימה את נטל השכנוע בבקשה למתן הסעד הזמני; העובדה שהמשיבה לא חקרה את מצהיר המבקשת ביחס לעיקול שניתן לטובת המבקשת – לא נדונו על ידי הרשם, ולא היה באפשרותה של ערכאת הערעור לגבות את הרשם בנקודות אלה ללא נימוקים. צוין כי הערעור שהגישה המבקשת הוגש כערעור בזכות, ועל כן שומה היה על בית המשפט לתת את מלוא המשקל לטענותיה.

לטענת המשיבה דין הערעור להידחות. נטען כי הבקשה אינה עומדת בתנאים שהותוו לצורך קבלת רשות ערעור בגלגול שלישי, ובמיוחד כאשר מדובר בהליך שעניינו מתן סעד זמני. זאת כאשר מדובר לטענתה בערעור העוסק בממצאים עובדתיים. עוד טענה המשיבה לגופו של עניין, ביחס לטענות השונות העולות מן התיק.

4.

הבקשה דנא מצויה כולה בדלת אמותיה של החלטת בית המשפט המחוזי בערעור. על כן, על מנת להכריע בתיק, יש צורך לבחון את ההחלטה, בגדרה נקבע כדלקמן:

"כבוד הרשם של בית משפט זה הוא המומחה לענייני צווים זמניים כגון דא ועד שערכאת ערעור תתערב בהחלטותיו יש להצביע על פגם ממשי שדבק בהן. אין זה המקרה שבפני. כבוד הרשם ישב על המדוכה, נכנס לעובי הקורה, והוציא מלפניו החלטה מנומקת כדבעי לגבי כל טענה שהועלתה היום בפני. לא מצאתי שיש בהחלטתו אי סבירות הקוראת לתיקון".

נדמה כי אין מנוס ממסקנה כי החלטה זו מעוררת קושי. זאת בשני מובנים, כאשר המשותף להם הוא סוג הנמקה המתאים יותר לביקורת מינהלית מאשר ביקורת ערעורית. ראשית, צוינה מומחיות הרשם בענייני צווים, ושנית הודגשה אמת המידה לפיה אין בהחלטת הרשם אי סבירות הקוראת לתיקון. תחת זאת היה על בית המשפט המחוזי לבחון האם מבחינה משפטית נפלה טעות המצדיקה התערבות ערכאת הערעור. ודוק, ייתכן שרשם בית המשפט מנוסה מאוד בהטלת צווים זמניים והחלטתו סבירה, אולם המבחן הקובע הוא המבחן המשפטי. זאת תוך ציון כי הכלל הוא שהביקורת הערעורית בנושא סעדים זמניים מוגבלת יותר מאשר הביקורת ביחס להחלטות אחרות, בעיקר בשל היקף שיקול הדעת המוענק לערכאה הראשונה הדנה בעניין. ואולם, על ערכאת הערעור לבחון את העניין. עוד יצוין כי אף לגופו של עניין, ומבלי להביע עמדה, יש מקום לנמק את ההחלטה בערעור.

5.

נוכח האמור, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. הערעור מתקבל. התיק יוחזר לדיון לפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כערכאת ערעור על החלטת הרשם. בנוסף, הנני מורה על ביטול ההוצאות שנפסקו בהליך קמא, ותחת זאת מחייב את המשיבה בהליך דנא בהוצאות ושכר טרחת המבקשת בסך של 5,000 ₪.