פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 1245/19
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
קצין התגמולים
- משרד הביטחון - אגף השיקום
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 17.1.2019 בע"ו 67101-10-18
שניתן על-ידי כבוד השופטים ש' דברת, א' ואגו ו-ג' גדעון
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור שנסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 17.1.2019 (ע"ו 67101-10-18, השופטת ש' דברת והשופטים א' ואגו
ו- ג' גדעון ). בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המשיב על החלטתה של ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן בהתאמה: ועדת הערעורים ו- חוק הנכים ) מיום 15.08.2018 (ע"ן 53637-05-15, השופט (בדימ') ב' אזולאי וחברי הוועדה ד"ר ר' פינאלי
ו- ש' שגב ).
2.
המבקש שירת בצבא בין השנים 1993 ל-1995. הוא
התגייס לחטיבת הצנחנים ובהמשך הועבר ליחידת הקישור ללבנון. בשנת 1995 הוא הופנה לקב"ן, עבר בדיקה פסיכיאטרית ושוחרר מהצבא.
3.
ביום 24.10.2013 המבקש הגיש תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, הוא המשיב, ובה טען לכך שהוא זכאי להיות מוכר כבעל נכות נפשית שנגרמה עקב שירותו הצבאי. התביעה נדחתה בנימוק שלא הוכח קשר סיבתי בין תנאי השירות הצבאי לבין התמודדותו הנפשית של המבקש. בהמשך לכך, המבקש הגיש ערעור לוועדת הערעורים שקיבלה אותו באופן חלקי. ועדת הערעורים קבעה כי למבקש נגרמה נכות נפשית בשיעור של 50% תוך כדי ועקב שירותו הצבאי.
4.
המשיב ערער על החלטתה של ועדת הערעורים לבית המשפט המחוזי, וזה קיבל את הערעור. בית המשפט המחוזי סבר כי קביעותיה של ועדת הערעורים אינן מנומקות ומפורטות דיין בעניין הקשר הסיבתי בין שירותו הצבאי של המבקש לקשייו הנפשיים, כפי שזה נלמד מחוות הדעת ועדויות המומחים שהוצגו בפניה. בכלל זה, בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המשיב לפיה ההחלטה שהתקבלה נעדרת תשתית עובדתית מספקת ביחס לאירועים "מיוחדים וחריגים" מחוץ לשגרת השירות הצבאי המבססים קשר סיבתי בין תנאי השירות להחמרת מצבו הנפשי. כמו כן, בית המשפט המחוזי סבר כי לא הורם הנטל הראייתי גם בביסוס קשר סיבתי רפואי בין האירועים הנטענים לגרימתו או החמרתו של מצב זה.
5.
הבקשה דנן נסבה על פסק דין זה של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקש סבור כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעותיו, וכי מקורם של קשייו הנפשיים בשירותו הצבאי.
6.
לאחר
ששקלתי את הדברים מצאתי כי דינה של הבקשה להידחות. מן הבחינה המשפטית, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה עקרונית ונסבה כולה על ממצאי עובדה. הגם שאין בדברים אלה כדי להקל בראש בקשייו של המבקש או למעט ממשמעותם, המקרה אינו נמנה מבין המקרים המצדיקים מתן רשות ערעור ב"בגלגול שלישי". על כן, בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדרי הדין התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ד באדר ב התשע"ט (21.3.2019).
ש ו פ ט ת