רע"א 1254/16 ניסני אורי נ. עו"ד אמיר פלמר, נאמן לקבוצת החברות

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' עיילבוני ) בתיק פר"ק 19612-12-15 מיום 21.1.2016, בגדרה נדחתה בקשת המבקש להסיר את צו הקפאת ההליכים האישי שניתן לטובתו.

1.ביום 9.12.2015 הוגשה בקשה להקפאת הליכים כנגד המשיבות 6-3 (להלן: קבוצת החברות ), העוסקות בפיתוח אמצעי מיגון, בעיקר צבאיים. אגב בקשה זו, התבקש צו הקפאה אישי גם על המבקש, בעל עניין ודירקטור בקבוצת החברות, שהוגדר כ"רוח החיה מאחורי הקבוצה ופעילותה". המבקש התחייב להעמיד את הידע שצבר בתחום, כמו גם את סיווגו הביטחוני הייחודי, לכל בעל תפקיד שימונה במסגרת הקפאת ההליכים כנגד קבוצת החברות. בנוסף, המבקש התחייב להגיש תצהיר המפרט את נכסיו האישיים וכן התחייבות עצמית שלא לבצע דיספוזיציה בנכסיו, וזאת בתוך 7 ימים ממועד מתן צו ההקפאה האישי. עוד באותו היום (9.12.2015), ניתן צו הקפאת הליכים כנגד קבוצת החברות, וכן צו הקפאת הליכים אישי

עבור המבקש, על מנת שיסייע בניהול עסקי החברה במהלך תקופת ההקפאה:

"נוכח המפורט בבקשה, וכן בפרוטוקול הדיון, לאחר שהשתכנעתי כי בקשתו של עו"ד פלמר להחיל את צו הקפאת ההליכים גם על בעל המניות, מר אורי ניסני, אשר אמור לעזור לו ולסייע בידיו בניהול עסקי הקבוצה בתקופת ההקפאה, בדגש לסיווג הביטחוני אותו הוא מחזיק והיותו הרוח החיה בקבוצה, אני מוצא להחיל את צו הקפאת ההליכים גם על בעל המניות בחברה".

עוד נקבע, כי המבקש יגיש בתוך 7 ימים לידי הנאמן תצהיר המפרט את נכסיו האישיים ואת נכסיהם של בני משפחתו בשלוש השנים האחרונות ותדפיסי חשבון בנק עבור שלושת החודשים שקדמו לצו הקפאת ההליכים , וכי הנאמן יגיש תצהירים אלה לבית המשפט. בנוסף, ניתן צו האוסר על כל דיספוזיציה ו/או העברה של נכס מנכסי קבוצת החברות, בעלי מניותיה והערבים לחובותיה (ובהם – המבקש).

2.ביום 20.12.2015, הנאמן הודיע לבית המשפט כי לא התקבל תצהיר הנכסים מטעם המבקש. ביום 21.12.2015, נערך דיון בפני בית משפט קמא, במהלכו נטען כי יש להסיר את הקפאת ההליכים האישית מהמבקש, נוכח חוסר שיתוף פעולה מצדו מול הנאמן והיות שלא הגיש את תצהיר נכסיו האישיים. הוחלט, כי צו הקפאת ההליכים יוארך עד ליום 14.1.2016, וכי המבקש ימסור את תצהיר נכסיו האישיים לנאמן עד ליום 24.12.2015 [יצוין כי בפרוטוקול הדיון נפלה טעות והתאריך המצוין שם הוא 21.12.2015 – י"ע]. בהחלטה צוין כי "על התצהירים להיות מפורטים וכוללים כל מידע ו/או אסמכתה שהנאמן ידרוש". משלא הוגש תצהיר הנכסים האמור, הנאמן פנה ביום 24.12.2015 בבקשה לביטול צו ההקפאה האישי. בהמשך לכך, המבקש הגיש בקשת אורכה להגשת תצהיר הנכסים. ביום 28.12.2015, ניתנה למבקש אורכה כאמור, עד ליום 13.1.2016, ולצד זאת ניתן צו לאיסור דיספוזיציה על נכסיו. ביום 10.1.2016, לאחר שהחליף ייצוג, המבקש הגיש בקשה לביטול צו ההקפאה האישי. ביום 13.1.2016 המבקש העביר לידי הנאמן תצהיר נכסים "חלקי", אשר נותר חסוי והוגש לעיון בית המשפט והנאמן בלבד. ביום 14.1.2016, נדונה בקשת המבקש להסרת צו הקפאת ההליכים האישי שניתן לו. בעוד שחלק מהמשיבים הסכימו להסרת הקפאת ההליכים מהמבקש, לעניין הגשת תצהירי הנכסים הסכימו המשיבים פה-אחד כי על המבקש להעביר לידי הנאמן את תצהירי הנכסים שלו ושל משפחתו.

3.בהחלטה מיום 21.1.2016, נדחתה בקשת המבקש, ונקבע כי צו הקפאת ההליכים האישי יעמוד בעינו, כי תצהיר הנכסים החלקי שהוגש על ידי המבקש יפתח לעיון הצדדים בתיק, וכי המבקש יגיש תצהיר נכסים משלים בתוך 7 ימים ממתן ההחלטה. בית משפט קמא עמד על כך ש"ככל שבדיעבד מבקש [...] בעל השליטה לבטל את תחולת ההגנה שניתנה לו במסגרת צו הקפאת ההליכים, עליו להראות שטובת ההליך מצדיקה זאת". נקבע כי התנהלותו של המבקש מונעת מהאינטרסים הצרים שלו, וכי הסרת צו הקפאת ההליכים אינה מיטיבה עם האינטרס הקולקטיבי של ההליך. צוין כי הנימוק העיקרי שהעלה המבקש בבקשתו שלא לחשוף את תצהיר הנכסים לעיני הצדדים היה כי חשיפה כאמור תפגע בפרטיות שלו ושל משפחתו. עם זאת, נקבע כי נוכח מעורבותו הבולטת של המבקש בפועלן של החברות, ובהינתן הנזקים המשמעותיים שנגרמו לנושים שלהן במסגרת אותה פעילות, האיזון הראוי מחייב את חשיפת התצהיר לעיני כלל הנושים.

על החלטה זו נסבה הבקשה שבפנינו.

[במאמר מוסגר: לאחר מתן ההחלטה מושא בקשה זו, ביום 8.2.2016 ניתן צו פירוק כנגד המשיבה 3 ובימים 8.2.2016 ו-11.2.2016 אושרו הסדרי נושים לגבי שאר החברות בקבוצה. בכך, למעשה, בוטל צו הקפאת ההליכים על קבוצת החברות].

4.לטענת המבקש, החלטת בית משפט קמא אינה סבירה או מידתית ומנוגדת לדיני הקפאת הליכים בעניינם של נושאי משרה. נטען כי מדובר בהחלטה תקדימית, המאלצת את בעל השליטה לקבל את "הגנת" הקפאת ההליכים, ומעלה שאלה משפטית עקרונית; כי קביעות בית משפט קמא אינן מבוססות על תשתית עובדתית; ההחלטה שגויה ומקימה חזקה לפיה מבקש הקפאת הליכים אישית לא יוכל לחזור בו אף שלא הוכח כי עומדת לו חבות אישית כלשהי. עוד נטען כי יש להסתפק בחשיפת תצהיר הנכסים בפני הנאמן בלבד, או למצער בפני הנושים בעלי הערבות האישית ובכך למזער את הפגיעה במבקש; כי לא ברורה התועלת שתצמח להליך ההקפאה מחשיפת תצהיר הנכסים בפני כלל הנושים; וכי התכלית שייחס בית משפט קמא לצו הקפאת הליכים אישית, לפיה ההסדר נועד לשמש ככלי לחקירת יכולתו של מבקש ההקפאה – שגויה. בנוסף, נטען כי המבקש אינו בגדר "בעל שליטה" בקבוצת החברות.

בפנינו הליך "מרובה משתתפים", ועל כן טענות המשיבים תובאנה בתמצית: לעניין סיווג ההליך, טוען הכונ"ר כי מדובר בערעור בזכות, מכיוון שההחלטה נשוא הבקשה מהווה "יחידה דיונית". לעומתו, טענו הנאמן והמשיב 9 (בנק לאומי לישראל בע"מ) כי הערעור הינו ברשות, מכיוון שצו הקפאת ההליכים האישי בר-ביטול; לעניין האפשרות שמא הסדר הנושים והפירוק שאושרו מול קבוצת החברות מייתר את הצורך בביצוע ההחלטה נשוא הבקשה דנן, נטען כי ההסדרים האמורים אושרו מול החברות עצמן, ואינן מפטירות את המבקש מחובותיו האישיים; המשיבים התנגדו לאפשרות כי תצהיר הנכסים ייחשף רק בפני הנאמן ובית המשפט, בטענה כי אין לאפשר למבקש לעשות שימוש כרצונו בהליכי משפט וכי יש לוודא שהמבקש לא ביצע דיספוזיציה בנכסיו מרגע אישור הקפאת ההליכים האישית. עוד נטען כי החלטת בית משפט קמא חלוטה. המשיב 9 הציע שתצהיר הנכסים ייחשף בפני נושים בעלי ערבות אישית בלבד, והביע הסכמתו לכך שצו ההקפאה האישי יוסר.

דיון והכרעה

5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לבקשה ובכלל הנספחים המצורפים, מצאתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולדחות את הערעור ברובו. יחד עם זאת, ראיתי לנכון להתערב באופן חשיפת תצהיר הנכסים, כפי שיפורט להלן.

6.הליך הקפאת הליכים נועד לאפשר לחברה

להמשיך לפעול כ"עסק חי" עד לגיבוש הסדר נושים כללי והוא מעוגן בסעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. במסגרת זו איננו מוצאים הוראה המאפשרת לבית המשפט לעכב הליכים כנגד הפרט, כמו בעל מניות או בעל משרה שנתן ערבות אישית להבטחת חובות החברה. "הקפאת הליכים" ביחס לפרט מוסדרת בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, (להלן: הפקודה ) המקנה לבית המשפט את הסמכות לעכב הליכים כנגד הפרט (ראו ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים – הלכה למעשה 95-94 (2005) (להלן: אלשיך ואורבך ); רע"א 7408/10 מתאון תעשיות פלדה (1972) בע"מ נ' ב.א. אלקטרוניקה בע"מ , (5.12.2010 ) (להלן: עניין מתאון )). הקפאת הליכים אישית תתאפשר במקרים חריגים בלבד, שהרי הערבות האישית נועדה לאפשר לנושה לרדת לנכסי בעל הערבות, דווקא במצבים בהם צו הקפאת הליכים חוסם את יכולת הנושה להיפרע מהם. לכן, לרוב, ייטה בית המשפט לסרב להקפאת הליכים אישית ( אלשיך ואורבך , בעמ' 94).

עם זאת, יש לזכור כי במסגרת סמכותו לפי סעיף 350 לחוק החברות בית המשפט עשוי לאשר הסדר נושים סופי המפטיר גם את בעלי המניות מערבותם האישית. הפסיקה הכירה אפוא באפשרות להחיל את צו ההקפאה גם על בעלי המניות באופן אישי, מקום בו הקפאה זו יכולה להועיל לחברה במהלך תקופת ההקפאה. בבואו לבחון בקשה להקפאת הליכים אישית, בית המשפט יבחן, בין השאר "את תפקידו ותפקודו של בעל המניות, את מהות חובותיו האישיים, את נחיצותו וחיוניותו להפעלת החברה בתקופת ההקפאה, את תום-ליבו, את שיתוף הפעולה שלו ואת נכונותו לתרום מנכסיו לטובת ההקפאה" (רע"א 8001/13 גמא ניהול וסליקה בע"מ נ' סיגל דקל בע"מ , פס' 8 לפסק דינה של השופטת א' חיות

(25.2.2014) , עניין מתאון פס' 5).

בנוסף, בית המשפט ייתן דעתו לדחיפות שבהקפאת ההליכים האישית, בבחינת הסדר הנושים בעלי הערבויות האישיות. במקרים המתאימים, הנהנה מהקפאת ההליכים האישית עשוי להידרש להגיש תצהיר המפרט את נכסיו, וכן התחייבות לפיה לא יבצע בנכסיו כל דיספוזיציה משמעותית ( אלשיך ואורבך , בעמ' 94, 96; השוו עניין מתאון פס' 4; פש"ר (מחוזי חי') 616/04 א.מ.נ יבוא ושיווק מולטימדיה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

(27.10.2004)).

7.כאמור, עיכוב הליכים או "הקפאת הליכים" לפרט נעשה על דרך ההיקש לפקודה או מכוח הפקודה. סעיף 19 לפקודה קובע כי " אין חזרה מבקשה שהוגשה – בין של נושה ובין של חייב – אלא ברשות בית המשפט ". כך בהליכי פשיטת רגל בכלל: "משהתחילו הליכי פשיטת הרגל אין היוזמה להמשכתם או לביטולם מסורה כבר בידי יוזם ההליך. [...] בית המשפט רשאי לדרוש מן הנושה או מן החייב המעונינים לחזור בהם מן הבקשה ראייה שאין לאחרון נושים נוספים" (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 87 (מהדורה שלישית, 2010)). מכאן ניתן להסיק גם על בקשת בעל מניות לחזור בו מבקשה להקפאת הליכים אישית נגדו. הליכי פשיטת רגל אינם "תכנית כבקשתך" ופעולות החייב צריכות להיעשות אך ורק באמצעות בעלי התפקיד שמינה בית המשפט (ע"א 9998/06 חזן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , פס' ו' לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין (20.7.2008)).

בדומה, מי שביקש הקפאת הליכים ונענה, אינו יכול לחזור בו מהבקשה בהבל פיו. חזרתו של בעל עניין מבקשה להקפאת הליכים אישית כפופה לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר העקרונות המנחים בבחינת הבקשה הם טובתו של הליך ההקפאה והסדר הנושים, ולא

טובתו האישית של בעל העניין. משניתן צו הקפאה אישי לבקשתו של בעל עניין שנהנה ממנו, צו ההקפאה אינו תלוי אך ורק ברצונו.

מן הכלל אל הפרט

8.המבקש שבפנינו פנה לבית המשפט בבקשה לצו הקפאה אישי, תוך שהוא מתחייב לשתף פעולה באופן מלא עם הליך ההקפאה של קבוצת החברות, ובכלל זה להגיש תצהיר אודות נכסיו האישיים, שיאפשר לנאמן לקבל תמונת מצב "מלאה" ולקדם את ההליך ביעילות. בית משפט קמא נעתר לבקשה, מתוך הנחה שמתן צו ההקפאה האישי יקדם את הליך ההקפאה. כאשר המבקש הבין כי צו ההקפאה האישי אינו מיטיב עמו, חזר בו מבקשתו. ברם, בית משפט קמא לא מצא לנכון – משיקולי טובת הליך ההקפאה ומשיקולי הוגנות ותום לב – להיעתר לבקשתו של המבקש בשנית. קביעה זו של בית משפט קמא מקובלת עליי, לאור העקרונות שהוצגו לעיל. כאמור, כאשר נבחנת בקשת הקפאת הליכים אישית, על בית המשפט לבחון מספר שיקולים הנוגעים למבקש, ובהם: תפקידו, תפקודו ונחיצותו להליך; מהות חובותיו האישיים; תום ליבו; שיתוף הפעולה שלו עם ההליך ונכונותו לתרום מנכסיו האישיים לטובת ההקפאה. שיקולים אלו יפים אף בבחינת בקשה להסרת צו הקפאת הליכים אישי, שאז על בית המשפט לבחון אם הבקשה הוגשה שלא בתום לב ותוך ניצול הליכים משפטיים לרעה.

בענייננו,

המבקש לא הוכיח כי מילא את חלקו בהליך ההקפאה, בין אם בשיתוף פעולה מול הנאמן ובין אם בחשיפת תצהיר נכסיו האישיים במלואם, באופן שיאפשר לנאמן לנהל את ההליך בצורה מושכלת ויעילה. שעה שניתנה החלטת בית משפט קמא, עדיין לא היה ברור אם מעורבותו של המבקש הייתה עוד עשויה להיות נחוצה לקידום ההליך. גם כיום, כאשר הקפאת ההליכים הסתיימה והחברה נכנסה למסלול של פירוק, על המבקש להציג בפני הגורמים הרלבנטיים את מצבת נכסיו, על מנת שניתן יהיה לבחון אם עמד בהתחייבותו שלא לבצע דיספוזיציה, וכדי להסדיר את חובותיו מול הנושים להם הוא ערב אישית, ככל שנותרו חובות שכאלה.

9.עם זאת, אין לכחד כי חשיפת תצהיר נכסי המבקש ובני משפחתו בפני כלל הצדדים בתיק עלולה להוביל לפגיעה בלתי מידתית ובלתי נחוצה בפרטיותם, במיוחד בהתחשב בכך שכיום כבר איננו נמצאים במסגרת הליך ההקפאה. אשר על כן, בשלב זה, תצהיר הנכסים והתצהיר המשלים יועברו

לעיונם של הנאמן, הכונ"ר ובית המשפט. לאחר עיון בהם, ושמיעת עמדת הנאמן והכונ"ר, ובהינתן הפגיעה האפשרית בפרטיותו של המבקש ומשפחתו, יקבע בית המשפט אם יש מקום לחשוף התצהירים בפני נושים המחזיקים בערבות אישית של המבקש (ובמידת הצורך אף בפני נושים נוספים של החברה).

10.הערעור אפוא נדחה בעיקרו, למעט באשר לאופן חשיפת תצהיר הנכסים האישיים של המבקש ומשפחתו.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.