רע"א 1255-24 רע"א 1255-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ע' וינברגר) מיום 22.10.2023 ומיום 7.12.2023 בת"א 52527-04-22. בהחלטה מיום 22.10.2023 הורה בית המשפט למבקשת להגיש תצהירי עדות ראשית מטעם שני עדים שאותם בכוונתה לזמן לעדות. בהמשך, בהחלטה מיום 7.12.2023, דחה בית המשפט את בקשת המבקשת לפטור אותה מהגשת תצהיר עדות ראשית של אחד העדים וחלף זאת – לזמנו להעיד בעל פה בחקירה ראשית בבית המשפט.

2.דין הבקשה להידחות ללא צורך בתשובת המשיב. סעיף 1(6) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן: הצו), קובע כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה שעניינה "אופן הגשת עדויות". חרף טענת המבקשת, החלטות בית משפט קמא אינן החלטות שלא לאפשר זימון עדים, כי אם החלטות הנוגעות לאופן הגשת העדויות – אם בכתב או בעל-פה. בהחלטתו מיום 22.10.2023 בית המשפט אף הדגיש כי אין בדעתו למנוע את זימונם של העדים, אשר עדויותיהם חיוניות לשם הגעה לחקר האמת. כל שהורה הוא על הגשת תצהירי העדות הראשית שלהם. גם בהחלטה מיום 7.12.2023 חזר בית המשפט וקבע כי על המבקשת להגיש תצהיר עדות ראשית מטעם העד אותו היא מבקשת לזמן, משלא הוצג כל טעם המצדיק לפטור אותה מהגשתו; וכי המועד לעשות כן טרם חלף.

משכך, הרי שמדובר בהחלטות הנכנסות בבירור לגדרי הצו (ראו והשוו: רע"א 1583/22 חייט נ' סנסוליק בע"מ (27.3.2022); רע"א 7143/21 בוריסי נ' קרטין, פסקה 14 (04.12.2022); רע"א 5796/17 חברת אפ-גרדאבל בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים, פסקה 6 (15.10.2017)).

3.בשולי הדברים יוער כי הבקשה אף הוגשה באיחור, בחלוף המועד הקבוע בתקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. לפי תקנה זו המועד להגשת בקשת רשות ערעור הוא 60 ימים מיום שהומצאה. אומנם בשל ההכרזה על מצב חירום במערכת בתי המשפט בשל המצב הביטחוני, הוארך המועד להגשת בקשת רשות ערעור בכל הנוגע להחלטה מיום 22.10.2023. עם זאת, המועד האחרון להגשתה חל ביום 29.1.2024. באשר להחלטה מיום 7.12.2023, המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור חל ביום 5.2.2024. חרף זאת, בהתאם לרישום שלפניי בקשת רשות הערעור הוגשה רק ביום 11.2.2024, מבלי שהוגשה לצידה כל בקשה להארכת מועד. גם מטעם זה דין הבקשה להימחק.

4.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.