פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1258/15
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקש:
דוד וייל
נ ג ד
המשיבים:
1. קובי אביגיל
2. אסתר קובי
3. ניר קובי
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 21.01.2015 ועל החלטתו מיום 25.4.2015 בתיק ה"פ
49145-10-14 שניתנו על-ידי כבוד השופט י'
אטדגי
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט י' אטדגי ) מיום 21.1.2015 הדוחה את בקשת המבקש למסור לידיו מפתח לדירה שבמחלוקת, ועל החלטה מיום 25.4.2015 הדוחה את בקשת המבקש ל"הבהרת החלטה" בעניין קביעת מועד לשמיעת הוכחות.
1.
בבית המשפט המחוזי מתבררת תובענה שהגישו המשיבים נגד המבקש ונגד בני זוג שהם בעליה של דירה בבני ברק (להלן: הדירה ). המשיבים עתרו להצהיר על בטלות ייפוי כוח בלתי חוזר שנתנו למבקש לצורך ביצוע כל פעולה בדירה וכן על בטלותו של זיכרון דברים שנערך בינו ובין בני הזוג בעלי הדירה. בתמצית ייאמר כי הצדדים חלוקים בשאלת מהות ההתקשרות ביניהם. לטענת המשיבים, המבקש שימש כמתווך מטעמם לרכישת הדירה, אך הוא רימה אותם וחתם על זיכרון דברים עם בעלי הדירה לפיו ירכוש את הדירה בעצמו. לעומת זאת, המבקש טוען כי תפקידם של המשיבים התמצה בכך שסייעו לו במימון רכישת הדירה מבלי שהוסכם כי ירכוש אותה למענם.
2.
בתום דיון שערך בית המשפט המחוזי ביום 30.12.2014, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט שקיבלה תוקף של החלטה, ומפאת חשיבותה להמשך הדיון נביאה כלשונה:
"לסילוק מלא וסופי של תביעה זו ושל כל התביעות ההדדיות ישיב המשיב [המבקש] למבקשים [המשיבים] את כל הכספים ששילמו בקשר לדירה, וזאת בתוך 6 חודשים מיום מתן פסק הדין, ובכפוף לכך הדירה תירשם על שם המשיב או על שם מי מטעמו. אם המשיב לא ישיב למבקשים את כל הכספים ששילמו בקשר לדירה בתוך המועד האמור הדירה תירשם על שם המבקשים, והמבקשים ישיבו למשיב את כל הכספים שהוא שילם בקשר לדירה. איחור של עד 15 ימים מהמועד האמור לא ייחשב הפרה לעניין זה. מאחר ובהסדר זה כרוכים שאלות משפטיות ומעשיות שצריך ליישב הצדדים יפנו למגשר עו"ד מוטי בניאן על מנת שיסדיר את כל השאלות הללו ויקבע את כל הצעדים המעשיים ליישום האמור."
בית המשפט נתן, כאמור, תוקף של החלטה להסכמה זו והורה לצדדים להגיש הודעת עדכון עד ליום 1.2.2015.
3.
ביום 7.1.2015 ביקש המבקש מבית המשפט להורות למשיבים למסור לו את מפתח הדירה, וזאת משום שהחזיר למשיבים חלק מכספיהם (150,000 ש"ח). עוד עדכן המבקש כי טרם נקבעה ישיבה בפני המגשר, אולם אין להמתין לסיום הגישור ולהורות על מסירת המפתח כבר בשלב זה. המשיבים התנגדו לבקשה מן הטעם שנושא זה מסור לסמכותו של המגשר, ובהחלטתו מיום 21.1.2015 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקובעו כי "לא ניתן להורות על מסירת המפתח לדירה בטרם תוכרע המחלוקת, ויש להתיר גם שאלה זו לגישור, לו הסכימו הצדדים" (להלן: ההחלטה הראשונה ).
4.
במהלך חודש מרץ 2015 הגישו המשיבים הודעת עדכון אודות הליך הגישור, בה ציינו כי נערכה ישיבת גישור אחת מבלי שנקבעו לה פגישות המשך. עוד קבלו המשיבים על התנהלות המבקש במהלך הגישור ולאחריו. נוכח הודעת המשיבים, ביום 23.3.2015 קבע בית המשפט המחוזי מועד לדיון הוכחות במהלך חודש יולי 2015 (להלן: ההחלטה השנייה ). המבקש מצדו הגיש לבית המשפט בקשה "להבהרת ההחלטה מיום 23.3.2015" וטען כי לא נקבעו ישיבות גישור נוספות כיוון ש"תוצאות הגישור היו מקובלות על שני הצדדים". בהחלטתו מיום 25.3.2015 קבע בית המשפט כי המחלוקת בין הצדדים עשויה להיפתר בשתי דרכים: הסכם גישור המוגש לבית המשפט או פסק דין לאחר שמיעת הוכחות. בית המשפט הוסיף וקבע כי מאחר שלא הוצג הסכם גישור ולא התקבל עדכון נוסף בגינו נקבע התיק להוכחות ואין מקום למתן להוראות נוספות טרם מתן פסק דין. בנסיבות אלו, כך הוסיף וקבע בית המשפט המחוזי, אין מקום לשנות מהחלטתו מיום 23.3.2015 (להלן: ההחלטה השלישית ).
5.
בבקשת רשות הערעור שלפניי טוען המבקש, שאינו מיוצג, כי בית המשפט קבע כי הדירה תוחזר לידיו, וכי הוא שילם את מלוא התמורה בגין הדירה, מעוניין למכור אותה ולכן מבקש לקבל את המפתח מן המשיבים. בהמשך, הוסיף המבקש והגיש "הודעת עדכון" שהיא לכל דבר ועניין בקשת רשות ערעור על ההחלטה השלישית, בה הוא עותר לביטול ההחלטה השלישית ומבקש כי בית משפט זה יקבע כי ההתדיינות בינו ובין המשיבים הסתיימה עם ההגעה להסכם הפשרה אשר תואר לעיל. המבקש מוסיף וטוען כי עיכוב במכירת הדירה יסב לו נזק רב העולה על נזקם של המשיבים והוא מבקש כי עד להכרעה בבקשה יעוכב ביצועה של ההחלטה השלישית.
6.
דין הבקשה להידחות.
בית משפט זה עמד לא אחת על מהות ההבחנה בין "פסק דין" לבין "החלטה אחרת", ובמילותיו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס באחת הפרשות " המפתח לעריכתו של סיווג כאמור מצוי במישור הדיוני. השאלה בהקשר זה היא, האם 'נסגר התיק' או שמא נותר לשופט עניין נוסף לדון בו בגדר ההליך. אם התשובה היא שהתיק נסגר, הרי שמדובר ב'פסק דין', ולא - לפנינו 'החלטה אחרת'" ( רע"א 8813/05 עמותת במות נ' מ"י
(17.8.2006) ; כן ראו: ע"א 4540/04 מט"ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית נ' אורבוך (14.9.2006)). יישום המבחן האמור על ענייננו מעלה כי בניגוד לטענת המבקש החלטת בית המשפט מיום 30.12.2014 אינה פסק-דין שכן היא אינה מהווה סוף פסוק בהתדיינות שבין הצדדים. נהפוך הוא, הסכמתם העקרונית של הצדדים להעברת הדירה על שם המבקש והשבת הכספים למשיבים, הוכפפה לקיומם של הליכי גישור ולמתן פסק דין על-ידי בית המשפט. הסכם גישור לא הוצג, כאמור, ובית המשפט טרם נתן את פסק דינו. משכך, בדין קבע בית המשפט המחוזי כי למבקש אין זכות קנויה לקבלת המפתח לדירה בשלב זה, וכי בנסיבות שנוצרו אין מנוס אלא לקבוע את ההליך לשמיעת הוכחות.
עם זאת, מן הראוי כי בית המשפט יפעל לקבלת הבהרה מן המגשר באשר לגורל הליך הגישור, אשר לפי האמור בבקשה התקיימה במסגרתו ישיבה אחת בלבד בה הושגו הבנות אך הסכם גישור לא הוצג בעקבותיה.
הבקשה נדחית, אפוא, ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.
משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ב באייר התשע"ה (11.5.2015).
ש ו פ ט ת