רע"א 126/13 מקורות חברת המים בע"מ נ. חדד בגיד

1.

מונחת לפני בקשת רשות ערעו ר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בע"א 271/09 (כב' סגן הנשיא א' אברהם ), בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לדחות ערעור שהוגש נגדה בשל חלוף המועד להגשתו.

2.

משיב 1, מר חדד בגיד (להלן: "חדד") הגיש תביעה בנזיקין נגד משיבה 2, עלמה מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ (להלן: "האגודה"). זו בתורה, שלחה הודעת צד ג' למבקשת, מקורות חברת המים בע"מ (להלן: "מקורות"). בית משפט השלום דחה את התביעה נגד האגודה, וממילא את הודעת צד ג', אך לצד זאת קבע, מבלי שהיה בדבר להשפיע על ההכרעה, קביעות שיש בהן כדי להטיל אחריות על מקורות.

על פסק דינו של בית משפט השלום הגיש חדד ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת. יצויין כבר עתה – שכן הדבר מצוי במוקד הבקשה – שמקורות לא צורפה לערעור כמשיבה, וזאת על אף האמור בתקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור". בכל מקרה, ביום 6.9.2011 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (ע"א 271/09) אשר קיבל את ערעורו של חדד, קבע כי האגודה אחראית לנזק שנגרם לו – בניכוי רשלנות תורמת – והחזיר את הדיון בהליך לבית משפט השלום, לשם קביעת הנזק וקיומו של קשר סיבתי. בקשת רשות ערעור שהגישה האגודה על הכרעת בית המשפט המחוזי נדחתה (רע"א 7649/11).

משנודע הדבר למקורות, הגישה בקשה בעלת שתי קומות. הראשונה – לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שעה שזה ניתן שלא בהתאם לתקנות, בהיעדר בעל דין דרוש בערעור. השניה – משיבוטל פסק הדין, יש לקבוע כי חלף המועד להגשת הערעור נגדה, משלא צורפה בשלב הראשון – תוך 45 יום ממתן פסק דינו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת מקורות, תוך שקבע בנסיבות העניין כי יש לבטל את פסק הדין, בשל הפגם הדיוני שבאי צירופה של מקורות. לצד זאת, נקבע כי לא היה בחלוף הזמן כדי לגרום לה נזק, וכי יש לנהל את ההליך כסדרו מחדש. כפי שציין:

"אינני סבור, כי בשל מחדל זה [אי צירופה של מקורות להליך] ישנה הצדקה לקפח את [ חדד ] עד כי תביעתו תידחה, על כל המשתמע מכך... הערעור הוגש בשעתו במועדו, ואין לנו עתה כי אם לצרף את מקורות כמשיבה נוספת, ולקיים מחדש דיון בערעור. אינני רואה את הפגיעה הרבה שנגרמה למקורות בשל חלוף הזמן".

בבקשת רשות ערעור זו, עותרת מקורות לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי, ככל שהיא קובעת שניתן להמשיך בהליך נגדה, על אף האיחור בהגשתו.

3.

לצורך הכרעה בנדון, הוריתי לצדדים להביע עמדתם כלום מסכימים הם לדחיית בקשת רשות הערעור, תוך השתת הוצאות על חדד בשל מחדלו הדיוני בהליך הערעור. בעוד חדד הסכים להצעה כאמור, הביעו האגודה ומקורות את התנגדותן. בהיעדר הסכמה, ההכרעה תתייחס לבקשה כפי שהוגשה.

דעתי היא כי אין מקום להעניק רשות ערעור בהליך דנא. בל נשכח שאין המדובר בערעור בזכות, וקיימת שאלה מקדמית האם יש הצדקה לדון בעניין לגופו, מקום שהמחוקק לא מחייב זאת. מבחינת התוצאה, נראה כי יש להעדיף את ניהול ההליך על פני פגיעה משמעותית בזכויותיו של חדד, וזאת כאשר לא עולה כי נגרם למקורות נזק ממשי. עם זאת, נכון היה שבית המשפט המחוזי יפסוק הוצאות לטובת מקורות בכל מקרה, יען כי מחדליו של חדד גרמו לסבך הדיוני שהאריך את ההליך, וגרם הוצאות מיותרות לצדדים כולם.

טרם סיום, הייתי מדגיש כי בקשה זו ממחישה את הצורך לצרף את כל הצדדים הרלוונטיים בהליך הערעורי. היה ומערער בהליך ערעורי אינו עושה כן, כי אז מתפקידה של ערכאת הערעור ליתן דעתה על כך, כדי למנוע מצב בו פסק הדין שיינתן יהא למחצה ולא שלם. כפי שהתברר, פסק דין למחצה דינו בטלות, שבסופו של דבר יש לשמור על זכויותיהם הדיוניות של הצדדים.

ברוח זו, אין לי אלא לפנות לדברים שכתבתי ב"גלגול הראשון" של בקשת רשות ערעור זו, דהיינו ביחס לקבלת ערעורו של חדד נגד האגודה:

"להשלמת התמונה, יצוין כי לכאורה היה מקום לצרף את חברת מקורות כצד להליך הערעורי – על שני גלגוליו. טענת המבקשת, כי המשיב – בתור התובע – היה צריך לצרף את מקורות בתביעה לפני בית משפט השלום איננה רלבנטית. ככלל, תובע רשאי שלא להגיש תביעה כנגד צד שניתן היה לתובעו. ברם, משהוגשה הודעת צד שלישי על ידי הנתבע, והאחרון מעוניין להסתייג מהחלטת הערכאה המבררת – יש מקום לצרף את אותו צד שלישי. אף אם זה לא צורף בגלגול השני, היה על המבקשת לציין זאת בהליך דנן. במסגרת בקשה זו אין צורך להכריע האם החסר האמור הינו נתון מכריע, לאמור: האם די בפגם פרוצדוראלי זה כדי לדחות את הבקשה. זאת משום שדין הבקשה שלפנינו להידחות בכל מקרה, כפי שנומק לעיל".

4.

אשר על כן, הנני מורה על דחיית הבקשה למתן רשות ערעור. הערעור שהגיש חדד בבית המשפט המחוזי יתנהל כסדרו, לאחר שצורפה אליו מקורות כעת. בנסיבות העניין, יישא חדד בהוצאות מקורות בהליך שלפני ובהליכים שהתנהלו עד כה בבית המשפט המחוזי, סך 8,000 ₪.