רע"א 7649/11 עלמה מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ. בוגיד חדד

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 6.9.2011 (ע"א 271/09, כב' השופט א' אברהם ), בו התקבל ערעור המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום בקריית-שמונה מיום 16.6.2009 (ת"א 1625/01, כב' השופט מ' נדל ).

2.

המשיב הינו חבר במבקשת וחקלאי אשר גידל תפוחים ואגסים בשטח המצוי בגבולות המבקשת. במהלך שנת 2001 הגיש המשיב תובענה כספית כנגד המבקשת שנתבררה לפני בית המשפט השלום בקריית-שמונה. בתביעתו טען כי בחודש יוני 1998 התרחשה תקלה במערכת ההשקיה של המבקשת שהביאה לפגיעה באספקת המים הסדירה לשטחו באופן שגרם נזק ליבולו. על יסוד האמור תבע מן המבקשת לפצותו בגין נזקיו. המבקשת הגישה הודעת צד שלישי כנגד חברת מקורות ובמסגרת כתב הגנתה טענה כי האחריות על התקלה היא של מקורות ולא שלה, שהרי התקלה נובעת מתקלות באספקת המים על ידי מקורות. כן נטען כי המבקשת אינה אחראית על אספקת המים לשטח המשיב. עוד נטען כי המשיב לא פעל להקטין את נזקיו וכי לא התקיים כל קשר סיבתי בין אספקת המים הבלתי סדירה לבין הנזקים שנגרמו למשיב. מקורות טענה, בין היתר, כי השיבוש באספקת המים לשטחו של המשיב נגרם כתוצאה מאחזקה לקויה מצידו או מצד המבקשת של תשתית המים.

3.

בית משפט השלום דחה את התביעה. במסגרת פסק דינו קבע בית המשפט כדלקמן: בתקופה הרלבנטית איכות המים שסופקו למבקשת על ידי מקורות לא הייתה טובה; לא נתגלתה תקלה במערכת הסינון המרכזית שבאחריות המבקשת; והמשיב לא הוכיח כי טיפל באופן נאות במסנני מערכות ההשקיה הפנימיים המצויים בחלקתו. בנוסף, נדחתה טענת מקורות לפיה היא מופטרת מחבות בגין הנזק הנטען. בהקשר זה נקבע כי נוכח אופייה הציבורי המובהק של מקורות והחובות המוטלות עליה עקב כך וכן נוכח העובדה כי מקורות נטלה על עצמה את הטיפול בבעיית איכות המים - אין לתת תוקף לתניית הפטור הקבוע בהסכם בינה לבין המבקשת. מאחר שהמשיב לא צירף את מקורות כנתבעת וטען כי הגורם לנזק הוא בהתנהלות המבקשת בלבד - נדחתה תביעתו.

4.

ערעור שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי התקבל. נקבע כי על פי המערכת ההסכמית שבין המשיב למבקשת, האחרונה היא ספקית המים של המשיב ולכן היה עליה לספק לשטחו מים בכמות ובאיכות ראויים. עוד נקבע כי מחוות דעת המומחה שהוגשה מטעם מקורות עולה כי כמות המים שסופקה לשטח המשיב בתקופה הרלבנטית עמדה על פחות ממחצית מן הכמות הנהוגה, וכי איכות המים הייתה ירודה, ולכן גברו הסיכויים לסתימה בצינורות ההולכה. על יסוד האמור נפסק כי אם נגרם נזק למשיב כתוצאה מכשלים באספקת המים שהייתה המבקשת מחויבת לספק לו – על המבקשת לפצותו. בנוסף על האמור נקבע כי אף אם אין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית המשפט השלום, לפיה המשיב לא טיפל במסנניו כדבעי, הרי שיש בכך לכל היותר אשם תורם מצידו העשוי להפחית מאחריות המבקשת. נקבע כי יש להעמיד את שיעור האחריות התורמת על 10%. פסק דינו של בית משפט השלום בוטל. התיק הוחזר אליו "על מנת שישלים את המלאכה, ובתוך כך יברר האם אספקת המים החסרה גרמה נזק למטעי המשיב, ואם כן – מהו שיעור הפיצויים המגיע למשיב בגין הנזק".

5.

מכאן בקשת רשות הערעור הנוכחית. המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי התערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט השלום, ושהיו מבוססים כדבעי על חומר הראיות שהונח לפניו. בנוסף נטען כי בית המשפט המחוזי טעה בקובעו שהמבקשת היא ספקית המים של המשיב. עוד נאמר כי לקביעתו של בית המשפט המחוזי באשר לשיעור האשם התורם מצד המשיב אין אחיזה בחומר הראיות, וכי זו עומדת בסתירה להנחיית בית המשפט המחוזי לבית משפט השלום שידון בשאלה האם נגרם נזק למשיב.

6.

בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. למבקש לא נתונה זכות ערעור על פי דין אלא עליו להראות כי קמה עילה למתן רשות ערעור. כאשר מדובר ב"גלגול שלישי", יש להראות כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מגדר עניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אף על פני הדברים, המבקשת לא עברה את המשוכה האמורה. קביעותיו של בית המשפט המחוזי תחומות לדלת אמותיו של הסכסוך בין הצדדים. אין די בהתערבות בית המשפט בממצאים עובדתיים או בטעות ביישום הדין הנוהג - הן כשלעצמו - כדי להקים עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"א 7079/10 ברעלי נ' הוצאת ספרים ע"ש י.ל. מאגנס האוניברסיטה העברית , פסקה 5 (31.10.2010)).

למעלה מן הצורך יודגש כי, בניגוד לטענת המבקשת, בית המשפט המחוזי לא סתם את הגולל על טענתה כי לא נגרם נזק למשיב, ולא על טענתה כי החבות בגין הנזק מוטלת על הצד השלישי. הדברים עולים במפורש מפסק הדין בו נקבע כי פסק הדין של בית משפט השלום מבוטל וכי על בית משפט השלום להשלים את המלאכה לרבות לעניין קביעת הנזק שנגרם כתוצאה מאספקת המים החסרה.

עם חידוש הדיון לפני בית משפט השלום יקבע זה האם המבקש הוכיח את הנזק שנגרם לו ואת שיעורו והאם המבקשת עמדה בנטל הוכחת טענותיה כלפי חברת מקורות היא הצד השלישי ונפקות הדבר לעניין החבות בפיצוי.

להשלמת התמונה, יצוין כי לכאורה היה מקום לצרף את חברת מקורות כצד להליך הערעורי – על שני גלגוליו. טענת המבקשת, כי המשיב – בתור התובע – היה צריך לצרף את מקורות בתביעה לפני בית משפט השלום איננה רלבנטית. ככלל, תובע רשאי שלא להגיש תביעה כנגד צד שניתן היה לתובעו. ברם, משהוגשה הודעת צד שלישי על ידי הנתבע, והאחרון מעוניין להסתייג מהחלטת הערכאה המבררת – יש מקום לצרף את אותו צד שלישי. אף אם זה לא צורף בגלגול השני, היה על המבקשת לציין זאת בהליך דנן. במסגרת בקשה זו אין צורך להכריע האם החסר האמור הינו נתון מכריע, לאמור: האם די בפגם פרוצדוראלי זה כדי לדחות את הבקשה. זאת משום שדין הבקשה שלפנינו להידחות בכל מקרה, כפי שנומק לעיל.

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיב אין צו להוצאות.