פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1260/08
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקשים:
1. טל יהודה
2. אורית יהודה
3. אריה יהודה
נ ג ד
המשיבה:
כללית שירותי בריאות
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום
7.1.2008 בבש"א 7319/07 (ת.א. 7035/03) שניתנה על-ידי סגנית-הנשיא ר' אבידע
בשם המבקשים:
עו"ד גדעון פנר
בשם המשיבה:
עו"ד יעקב אבימור;
עו"ד מירב ג'יניאו-הבר
החלטה
1.
זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד סגנית הנשיא ר' אבידע), שבה התקבלה טענתה של המשיבה בדבר הרחבת חזית.
2.
המבקשים הם קטין והוריו אשר הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה בגין רשלנות רפואית. לטענת המבקשים, המשיבה התרשלה בטיפול הרפואי שניתן לאם והתרשלות זו הובילה לנכותו הקשה של הקטין. במהלך חקירה נגדית של עדה מומחית מטעם המשיבה העלו המבקשים טענה אודות רשלנות בטיפול הרפואי שניתן למבקשת ביום 2.1.94. בעקבות זאת, ביקשה המשיבה מבית המשפט המחוזי שלא להתיר למבקשים להעלות טענה זו. לטענתה, תביעת המבקשים התייחסה אך ורק לטיפול הרפואי שניתן למבקשת ביום 4.1.94 ולפיכך הטענה הנדונה מהווה הרחבת חזית אסורה.
בית המשפט המחוזי בחן את כתב התביעה ואת פרק הדיון בחוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם המבקשים והגיע לכלל מסקנה שהמבקשים אכן לא העלו בתביעתם טענת רשלנות ביחס לטיפול הרפואי שניתן למבקשת ביום 2.1.94 בתביעתם. כמו כן, ציין בית המשפט המחוזי כי הטענה לא הועלתה בחקירתו הנגדית של המומחה מטעם המבקשים וכי הטיפול המדובר אמנם נזכר בתצהירה של המבקשת אולם בכך לא ניתן לראות משום העלאת טענה בדבר התרשלות מצד המשיבה. נמצא, אפוא, שתביעתם של המבקשים נסבה אך ורק על הטיפול שניתן למבקשת ביום 4.1.94. על-כן, קיבל בית המשפט את טענת המשיבה כי בטענה לגבי התרשלות ביום 2.1.94 יש משום הרחבת חזית. על כך בקשת רשות הערעור.
המבקשים מעלים טענות שונות לפיהן אין המדובר במקרה זה בהרחבת חזית. בפרט, נתלים המבקשים בציון הטיפול מיום 2.1.94 בכתב התביעה, בתצהיר המבקשת ובחוות דעתו הרפואית של המומחה מטעמם, כמו גם בטענות הנוגעות בפרשנות הראויה של מושג הרחבת החזית. המשיבה תומכת בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.
עיינתי בטענות הצדדים והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
3.
אף אם נקבל את טענת המבקשים כי הטיפול מיום 2.1.94 הוזכר על-ידם במהלך ההליך, אין בכך כדי לשלול את מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי הטענה בדבר רשלנות בטיפול, כפי שהוצגה במהלך המשפט, מהווה הרחבת חזית. לא בכל מקרה יוכל תובע לגזור עילת רשלנות מכל אירוע המתואר במסגרת המסכת העובדתית של התביעה. תוצאה אחרת עשויה להוביל לפגיעה ביכולתם של נתבעים להתגונן ולפיכך, טענה זו של המבקשים נדחית.
גם דין טענותיהם של המבקשים הנוגעות לפרשנות המהותית של מושג הרחבת החזית להידחות. די אם אציין כי גם לפי פרשנותם של המבקשים לא נשללת במקרה זה המסקנה בדבר קיומה של הרחבת החזית. ראשית , אינני מקבל את טענת המבקשים כי מדובר בשינוי משקל הטענות בלבד. כאמור, הטענה שבמחלוקת לא נטענה כלל. שנית , והעיקר לעניינו, גם מבחינה מהותית מדובר בהרחבת חזית מצד המבקשים מאחר שטענתם נסמכת על יסודות עובדתיים שונים מאלו שהועלו על-ידם לאורך ההליך. מרכיב מרכזי אשר הודגש על-ידי המבקשים בהתייחסם לטיפול שניתן למבקשת ביום 4.1.94 היה ירידת המים של המבקשת. מאורע זה הגביר לטענתם באופן ניכר את הסיכון ללידה מוקדמת – סיכון שהתממש - ומכאן שהמשיבה התרשלה בכך שלא העניקה למבקשת את הטיפול המתאים בנסיבות אלו. ברם, הטיפול נשוא המחלוקת מיום 2.1.94 ניתן בנסיבות שונות קרי, עובר לירידת המים של המבקשת. על-כן, מבחינה מהותית מדובר למעשה בטענת רשלנות נוספת החורגת מקו הטיעון המקורי של המבקשים.
4.
בצדק ציינה המשיבה כי דרך המלך במקרה זה היתה תיקון כתב התביעה על-ידי המבקשים. אכן, לערכאה הדיונית נתון שיקול הדעת להתיר את תיקון כתב התביעה בכל שלב בהליך ועל-אף שההליך הנדון מצוי בשלב מתקדם יהיה מקום לדון בבקשה כזו לגופה במידה שהמבקשים ימצאו לנכון להעלותה.
אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבה בסך 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, י' באדר ב התשס"ח (17.3.2008).
המשנה-לנשיאה