רע"א 1302/06 אולג מושנסקי נ. משרד הבטחון

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו (כב' השופטת ש' דותן) שדחה את ערעורו של המבקש על החלטתה של הוועדה הרפואית העליונה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט – 1959 (להלן: החוק ) באשר לשיעור הנכות שנקבע לו.

המבקש טוען כי נפגע בתאונת דרכים בעת שירותו במשטרה. לטענתו, ועדה רפואית קבעה את נכותו, אולם מצאה כי לא נגרמה לו נכות בעמוד השדרה הצווארי וזאת חרף חוות דעת רפואית שהציג המבקש (להלן: חוות הדעת ). הוועדה הרפואית העליונה (להלן: הוועדה ) שדנה בערר שהגיש המבקש לא ראתה לקבל את ממצאי חוות הדעת הרפואית שהגיש, אולם נמנעה מלפרט אילו מהממצאים אינם מקובלים עליה ועל כן הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטתה. יצוין, כי החלטות הוועדות הרפואיות שדנו בעניינו לא צורפו לבקשה שלפניי.

בערעורו ביקש המבקש כי התיק יוחזר לוועדה, על מנת שתיתן דעתה לכלל הממצאים שבחוות הדעת. כן הלין על כך שבוועדה, שדנה בעניין שלטענתו הינו עניין אורטופדי מובהק, ישב אורטופד אחד בלבד.

בית המשפט המחוזי דחה הערעור בקבעו כי מאחר ותלונותיו של המבקש התייחסו לתחומים רפואיים שונים, לרבות טענות לפגימות אורטופדיות, כללה הוועדה אורטופד, פסיכיאטר ונוירולוג, ולא היתה סיבה לכלול בהרכב יותר מאורטופד אחד. בית המשפט המחוזי סבר כי הוועדה התייחסה לתלונותיו של המבקש אך בבדיקתה לא מצאה תימוכין להפרעה תפקודית כלשהי. עוד נקבע, כי מאחר וחוות דעתה של הוועדה הינה חוות דעת רפואית, אין היא חייבת להתייחס לכל ראיה וראיה והוועדה אף רשאית שלא לקבלה את ממצאי חוות הדעת, משממצאי הוועדה אינם עולים בקנה אחד עמה.

2.בבקשה שלפניי שב המבקש ומלין על כך שהוועדה ציינה כי מסקנות חוות הדעת שהגיש אינן מקובלות עליה, אך לא נימקה מדוע אין הן מקובלות עליה ולא פירטה התייחסותה לכל אחד מממצאי חוות הדעת. המשיב אף טוען, כי העובדה שנבדק על ידי הוועדה אינה מעידה כי הוועדה פעלה כהלכה שכן לא ניתן להשוות לדבריו בין בדיקתה לבין בדיקות במכשור רפואי משוכלל. בבקשתו טוען הוא כי הבקשה מעלה שאלות עקרוניות וחשובות אשר ראוי כי תיבחנה על ידי בית משפט זה וכי ראוי ליתן לו רשות לערער לאור העוול שנגרם לו, לטענתו.

3.דין הבקשה להידחות.

כידוע, בהתאם לחוק מוגבל הערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת הוועדה לנקודה משפטית בלבד (סעיף 12א לחוק). הבקשה דנן לא זו בלבד שאינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות משפטית החורגת מעניינו של המבקש, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקת בית משפט זה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123), אלא שהיא אף אינה נוגעת לנקודה משפטית אלא לממצאיה הרפואיים של הוועדה. למעלה מכך, לא מצאתי כי אכן נגרם למבקש עוול כטענתו.

הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.