פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1312/08 - ב'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשת:
פסג' מרכזי למסחר בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
2. עו"ד יוסף מולאור
3. אליהו וסימה השקעות ונכסים בע"מ
4. לילך נבון
5. אורן בוארון
בקשה לעיון חוזר בבקשה לעיכוב ביצוע
פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 9.1.07 בבר"ע 1223/07
בשם המבקשת:
עו"ד איל זלר
בשם המשיבים 1-2:
עו"ד איתי שור
החלטה
ביום 12.2.2008 דחיתי את בקשת המבקשת מיום זה, שכותרתה "בקשה דחופה ביותר במעמד צד אחד לעיכוב ביצוע פסד הדין בערעור והליכי ההוצל"פ בתיק 01-35499-4 עד להחלטה בבקשת רשות ערעור". כעת הגישה המבקשת בקשה שכותרתה "בקשה לדיון נוסף" בעניין החלטתי הנ"ל.
גם לאחר עיון נוסף לא מצאתי מקום להיענות לבקשה.
ביום 31.1.2007 דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשת המבקשת להשהיית הליכי המכר של הנכס נשוא בקשת רשות הערעור. ביום 2.1.2008 דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו את בקשת רשות הערעור שהגישה על ההחלטה. משכך, וכאמור בהחלטתי, אין בנמצא כל החלטה שיפוטית שאת ביצועה ניתן לעכב. באם רצונה של המבקשת לעכב את הליכי ההוצאה לפועל, היה עליה להגיש על כן בקשה עצמאית למתן סעד זמני במסגרת בקשת רשות הערעור.
אלא שגם לגופו של עניין איני מוצא מקום לשנות מהחלטתי לפיה אין מקום להיענות לבקשה. כידוע, על העותר לסעד זמני במסגרת הערעור, קל וחומר שעה שמדובר בבקשת רשות ערעור, מוטל נטל שאיננו קל להראות כי סיכויו לזכות בערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן ברור (ראו, למשל, ע"א 7370/06 שני נ' ברדיצבסקי (לא פורסם, 29.1.2007)).
בענייננו, לא מצאתי כי המבקשת עמדה בנטל זה. מ דובר בנכס מסחרי, שאיננו משמש למגורים. בהתאם, המבקשת לא הראתה מדוע מכירת הנכס תסב לה נזק שלא ניתן יהיה לשפותו, במידת הצורך, באמצעות פיצוי כספי. לעניין זה, טענתה לפיה מ דובר
בנכס שלבעלי מניותיה עניין מיוחד בו הינה טענה בעלמא, ואין בה כדי להשפיע על מאזן הנוחות.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ז באדר א התשס"ח (4.3.2008).
ש ו פ ט