פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1324/21
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פקיד סעד לחוק הנוער
2. פלונית
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לנוער מיום 18.2.2021 בענ"א
25471-02-21 שניתנה על ידי כבוד השופט א' דורות
בשם המבקש:
עו"ד ברוך בן יוסף
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.2.2021, בענ"א 25471-02-21 (השופט א' דורות ), שבגדרה נדחתה בקשת המבקש לזימון המשיבה לדיון, שאמור היה להתקיים ביום 23.2.2021.
2.
המשיבה היא בתו של המבקש. ההליך מושא הבקשה דנן, עניינו בערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט לנוער בבית משפט השלום בירושלים, מיום 2.2.2021, בתנ"ז 39130-10-15 (השופטת א' מולד ). בהחלטה זו נקבע, כי המשיבה תוסיף לשהות במעון סגור, תוך צמצום הקשר עם המשיב, עד תום תוקפו של צו הוצאה ממשמורת, אשר ניתן ביום 22.10.2020, ועתיד היה לפקוע – כך על-פי הבקשה – ביום 6.3.2021.
3.
סמוך לאחר הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי לנוער, הגיש המבקש בקשה לזימון המשיבה לדיון שנקבע ליום 23.2.2021. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה התנגד למבוקש: הן נוכח עמדת גורמי הטיפול, כי "עולה פעם אחר פעם שהבאתה של הקטינה לדיונים המרובים המתקיימים בעניינה [...] אך פוגעת בה" , וכי "לאחר חזרתה מדיונים הקטינה אינה רגועה והתנהגותה אף רגרסיבית, דבר שאינו מאפשר לה לקבל טיפול מיטבי [...]" ; הן נוכח ניסיונות הבריחה של המשיבה, שהתרחשו כאשר הגיעה לדיונים קודמים, ושבעקבותיהם נמצאה "במצב פיזי ונפשי מדאיג ביותר" ; הן משום שהמשיבה כלל לא צריכה להיות משיבה בתיק, בהינתן הוראות תקנה 4 לתקנות הנוער (טיפול והשגחה) (סדרי דין), התשל"א-1970.
4.
על רקע הנימוקים שהציג ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, החליט בית המשפט המחוזי לנוער, ביום 18.2.2021, לדחות את הבקשה לזימון המשיבה לדיון.
מכאן הבקשה שלפנַי.
5.
המבקש טוען כי המשיבה סובלת מהתעללות ואלימות במעון הסגור שבו היא נמצאת. לדבריו, החלטת בית המשפט המחוזי לנוער שוללת מהמשיבה את זכות הטיעון; וכפועל יוצא, את זכותה לחירות, כאשר רשויות הרווחה ממשיכות להחזיק בה במעון הסגור, בניגוד לרצונה. המבקש מוסיף, כי ניסיונות הבריחה הקודמים של המשיבה, אשר ארעו לאחר הדיונים הקודמים שאליהם הגיעה, הריהם הוכחה ניצחת לרצונה האמיתי – לחזור הביתה, אליו, לחיק המשפחה.
6.
לשלמות התמונה יצוין, כי לאחר שהוגשה הבקשה דנן, עדכן המבקש כי ביום 7.3.2021 התקיים דיון בבית משפט השלום לנוער, אשר עסק, בין השאר, בבקשה שהוגשה להארכת צו ההוצאה ממשמורת לתקופה נוספת. למקרא פרוטוקול הדיון וההחלטה שניתנה בסופו עולה, כי המשיבה אמורה היתה 'לנכוח' בדיון באמצעות היוועדות חזותית, דבר שלא צלח בשל כשלים טכניים. בעקבות זאת, לא התקיים דיון לגופו של עניין, אולם נקבע כי צו ההוצאה ממשמורת יוארך ב-30 יום, שבמהלכם יפעל המעון לאפשר קיום היוועדות חזותית. עוד נקבע, כי "אם ניתן יהיה לקיים הדיון קודם לכן או אם תתקבל החלטת בית המשפט העליון בסוגית הנוכחות, יודיעו על כך הצדדים וייקבע דיון" .
7.
לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, ללא צורך בתגובה מטעם המשיבים. הבקשה דנן הוגשה, כאמור, על החלטת ביניים שנתן בית המשפט המחוזי לנוער, כאשר ההליך העיקרי עוסק בהחלטת בית המשפט השלום לנוער, מיום 2.2.2021. החלטה זו ניתנה בקשר לצו ההוצאה ממשמורת שניתן ביום 22.10.2020, ועתיד היה לפקוע ביום 6.3.2021. משכך הם פני הדברים, כלל לא ברור אם יש עוד טעם בהליך הערעור, אשר דומה כי התייתר כולו; ואם התייתר – הרי שאין מקום להידרש לבקשה דנן, שמאליה הפכה תיאורטית (ראו, בין רבים: רע"א 5135/19 איטונג בע"מ נ' ש. את ב.-צ.א.ג. בע"מ (23.9.2019)).
8.
מכל מקום, גם לגופו של עניין, לא מצאתי הצדקה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי לנוער. לתמיכה בטענותיו בדבר חובת התייצבות המשיבה לדיונים בעניינה, נאחז המבקש בהוראת סעיף 8 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. דא עקא, בצד הכלל הקבוע בסעיף 8, ניצב גם חריג – סעיף 9 לחוק זה, המקנה לבית המשפט את הסמכות להימנע מהזמנת קטין לדיון בעניינו, "אם הוא סבור שהקטין אינו מסוגל להבין את הענין או שהבאתו עלולה לסכן את שלומו" . ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הבהיר, באר היטב, את עמדת גורמי הטיפול, שלפיה הבאת המשיבה לדיונים פוגעת בה, מסעירה את רוחה, ולא מאפשרת לה לקבל טיפול ראוי, בהשקט ובטח. על יסוד הנימוקים הללו, השתכנע בית המשפט המחוזי לנוער, כי הבאת המשיבה לדיון עלולה לסכן את שלומה; מטעם זה נדחתה הבקשה. הנה כי כן, פגם של ממש בהחלטה – לא מצאתי, לא כל שכן עילה אחרת להתערבותי.
9.
אין חולק: הוצאה של ילד ממשמורת הוריו, הריהי צעד קשה, כואב, פוצע, לכל הנוגעים בדבר. ניתן להבין ללב המבקש, לרצונו לפגוש בבתו, למצער במעמד הדיון, על רקע החלטת גורמי הטיפול כי יש לצמצם את הקשר ביניהם. יחד עם זאת, לעיתים, בלית ברירה, צו הוצאה ממשמורת, והוראות אחרות בקשר אליו – נדרשים. בענייננו, הדבר נעשה מטעמים טיפוליים, לשם מתן מענה הולם למצוקתה הניכרת של המשיבה, לטובתה. לא מצאתי בסיס לטענה כי גורמי הטיפול מוּנעים משיקולים זרים, או פועלים באופן פסול, תוך פגיעה במשיבה; אדרבה, חזקה עליהם כי הם עושים מלאכתם נאמנה, ופעולותיהם – מקצועיות בלבד.
10.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ז
באדר התשפ"א (11.3.2021).
ש ו פ ט