רע"א 1331/99 עזבון המנוח צבי פרפליצקי ז"ל נ. ד"ר יהודה אופנהיים

1.בפני ערעור על החלטת הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ בע"א 5847/97 מיום 9.2.99, בה התקבלה בקשתם של המשיבים להארכת מועד להגשת סיכומים בכתב. החלטה זו ניתנה לאחר שסיכומים קודמים שהגישו המשיבים, בשתי הזדמנויות שונות, הוחזרו למבקשים בשל חריגתם מהוראות הצו בדבר סיכומים בכתב, מבחינת גודל הדף וצפיפות ההדפסה.

2.הרשמת קבעה כי בנסיבות העניין אין להימנע מקבלת הסיכומים ואין למחוק את הערעור. עם זאת, בשל העובדה כי מדובר בהגשת סיכומים בפעם השלישית וכיוון שהבקשה להארכת מועד אינה נתמכת בתצהיר ואינה מפרטת מהי ה"טעות המשרדית" שגרמה לאיחור, חייבה הרשמת את המשיבים בהוצאות.

3.טענת המערערים היא כי לאור לשונה הסתמית של הבקשה להארכת מועד והעדר תצהיר התומך בה, לאור האחור בהגשתה ולאור התנהגות המשיבים, היה על הרשמת להימנע מקבלת סיכומיהם ולמחוק את הערעור. המשיבים, לעומתם, טוענים, בין היתר, כי כאשר לא נגרם נזק ממשי לצד שכנגד, ניתן לתקן את הפגיעה בסדרי דין על ידי חיוב בהוצאות.

4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הערעור להדחות. אמנם הצדק עם המערערים כי תקלה משרדית אינה מהווה צידוק להארכת מועד, וכי הבקשה לא גובתה בתצהיר כנדרש (ראו בש"א 1354/98 וינבלט נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ (לא פורסם); ב"ש 83/86 סוקול נ' ישמח , פ"ד מ(1) 577). דא עקא, שבנסיבות המיוחדות של המקרה בהן הוגשו כבר סיכומים במועדים הנדרשים - אם כי בחריגות מההיקף הנדרש - לא מצאתי להתערב בהחלטתה של הרשמת לעניין קבלת הבקשה להארכת המועד ולעניין השתת ההוצאות על המשיבים.

הערעור נדחה. אין צו להוצאות.