החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 1335/04 סאלם אבו סולב נ. מינהל מקרקעי ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · ערבון להוצאות והארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, בקשה לפטור מהפקדת ערבון ובקשה להפחתת הערבון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה את טענת המשיב למחיקה על הסף של בקשת רשות הערעור בטענת איחור, שכן הפסיקתא שניתנה לאחר פסק הדין כללה סעד פינוי חדש ועשויה להיחשב כחלק מההחלטה, ולכן מועד הגשת הבקשה נמנה ממנה. בבקשה לפטור מערבון נקבע כי המבקשים לא הציגו תיעוד כלכלי מספיק, ולכן לא ניתן לפטור אותם, אך גובה הערבון הופחת מ-20,000 ש

העובדות

פסק דין של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 13.7.03 ובו נדחתה בקשה לביטול פסק דין. לאחר מכן ניתנה פסיקתא ביום 28.1.04 שכללה הוראה אופרטיבית לפינוי מקרקעין והוצאות, והוגשה בקשת רשות ערעור ביום 9.2.04. המבקשים מיוצגים, טוענים לעוני ולקיום מקורות הכנסה מקיצבת ביטוח לאומי בלבד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש למחוק על הסף בקשת רשות ערעור שהוגשה באיחור, כאשר המועד נמנה ממתן פסיקתא ולא ממתן פסק הדין?
  2. 2.האם יש להעניק למבקשים פטור מהפקדת ערבון להוצאות בהליך, או להפחית את גובהו?

הלכות

  1. 1

    פסיקתא שניתנה על ידי השופט שישב בדין עשויה, במקרה של מחלוקת פרשנית בין הצדדים, להיחשב כהחלטה המתקנת או מבהירה את פסק הדין ולהשתלב בו, ולכן מועד מתן הפסיקתא עשוי להיות מועד תחילת מירוץ המועדים לערעור.

    ״הדברים אמורים מקום בו בעצם מתן הפסיקתא, מכריע בית המשפט במחלוקת פרשנית שבין הצדדים, ובדרך זו יוצק תוכן חדש לתוך הכרעתו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לא ניתן לקבוע כי למבקשים אין אמצעים לשאת בערבון כאשר לא הוצגו פרטים ברורים על הכנסותיהם, הוצאותיהם ונכסיהם ולא צורף תיעוד כלכלי.

    ״במצב זה, לא ניתן לקבוע כי אין ביד המבקשים לגייס את סכום הערבון בבית משפט זה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערבון
  • פסיקתא
  • פסק דין
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

1335/04 - א'

בפני:

כבוד הרשם עודד שחם

המבקשים:

1. סאלם אבו

סולב

2. נאדיה אבו סולב

נ ג ד

המשיב:

מינהל מקרקעי ישראל

החלטה

בפניי בקשה לפטור את המבקשים מהפקדת ערבון בהליך שבכותרת. תחילה, יש לדון בטענה מיקדמית של המשיב, לפיה יש למחוק את ההליך, בשל איחור בהגשתו.

איחור בהגשת ההליך?

1.במסגרת התגובה לבקשה, טען המשיב כי ההליך הוגש באיחור, ועל כן דינו להיות מסולק על הסף. פסק הדין של בית המשפט המחוזי, נשוא ההליך שבכותרת, ניתן ביום 13.7.03. בקשת הרשות לערער שבכותרת הוגשה ביום 9.2.04. יש לציין, כי ביום 28.1.04 ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי פסיקתא, המבוססת על פסק הדין מיום 13.7.03, ונאמר בה כי

"1. בהתאם להחלטתי מיום 13.7.03, הריני מורה כלהלן:

בקשת המבקשים לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדם בבית משפט השלום ברמלה בת.א. 1237/83 ביום 26.12.1983 (להלן: 'פסק הדין') נדחית. על המבקשים וכל מי מטעמם וברשותם לפנות ולסלק את ידם מהמקרקעין הידועים כגוש 3503 חלקה 14 ביבנה.

המבקשים יישאו בהוצאות ושכ"ט המשיב בסך של 10,000 ₪ ובצירוף מע"מ כחוק, כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 13.7.03 ועד ליום התשלום בפועל"

2.לטענת המבקשים, בפסיקתא האמורה יש משום השלמה של ההחלטה מיום 13.7.03, אשר בה כשלעצמה אין כל פסק פינוי חדש נגד המבקשים. בפסיקתא קיים, לטענתם, פסק חדש של פינוי נגד המבקשים, ועל כן קמה להם, לטענתם, הזכות להגיש בקשת רשות לערער בעקבות מתן הפסיקתא האמורה.

3.פסיקתא היא תמצית של החלטה שניתנה. עם זאת, פסיקתא יכולה להוות מכשיר לפירושה של ההחלטה (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 1995, בעמוד 523). בשל כך, מקום בו קיימת בין הצדדים מחלוקת על מובנה של החלטה, אשר הפסיקתא מכריעה בה, דינה של פסיקתא הניתנת על ידי השופט שישב בדין עשוי להיות, לצורך ערעור, כדין החלטה המתקנת את פסק הדין או מבהירה אותו (ראו ע"א 1050/01 גבעת כח נ' רוזנבלום, דינים עליון סא 157). הדברים אמורים מקום בו בעצם מתן הפסיקתא, מכריע בית המשפט במחלוקת פרשנית שבין הצדדים, ובדרך זו יוצק תוכן חדש לתוך הכרעתו המקורית. במקרה כזה, הפסיקתא עשויה להשתלב בהחלטה המקורית, ולהפוך לחלק בלתי נפרד ממנה.

4.במקרה שבפניי נראה כי יש בפסיקתא כדי להוסיף על פסק הדין המקורי מיום 13.7.03. אכן, כפי שטוען המשיב בצדק, בפסק הדין נדחתה בקשה לביטול פסק דין פינוי. עם זאת, פסק הדין עצמו אינו כולל קביעה אופרטיבית בדבר פינוי. הקביעה האופרטיבית האמורה, המצויה בסיפא לסעיף 1.1 לפסיקתא, מהווה מבחינה זו תוספת לאמור בפסק הדין, וניתן לראותה כהשלמה לפסק הדין, ואת מתן הפסיקתא כמועד בו החלו לרוץ המועדים להגשת ההליך הערעורי. אכן, מן החומר שבפניי, לרבות תגובת המשיב, עולה כי היתה מחלוקת בין הצדדים לעניין מתן הפסיקתא, וכי מחלוקת זו הוכרעה בהחלטת בית המשפט מיום 28.1.04. במצב זה, אין בידי לשלול את טענת המבקשים, כי בפסיקתא ניתן פסק פינוי נפרד ונוסף לזה משנת 1983.

5.נוכח האמור לעיל, איני מוצא מקום למחוק את ההליך על הסף. אעיר, כי איני סבור כי לחששו של המשיב מפני הארכות מועד מלאכותיות בעקבות בקשות לפסיקתא יש יסוד מספיק בנסיבות המקרה שבפניי, הן נוכח קיומו של סעד אופרטיבי בפסיקתא אשר לא נזכר באופן מפורש בפסק הדין, והן נוכח סמיכות המועדים בין מתן הפסיקתא לבין הגשת ההליך שבכותרת (12 ימים), עובדה המצביעה על כך שמתן הפסיקתא הניע את המבקשים לפעולה, וכי בעקבותיה הם לא שקטו על שמריהם.

בקשת הפטור

6.כאמור, המבקשים עותרים לפטור מהפקדת ערבון בהליך זה. לחילופין, עותרים המבקשים כי אעמיד את הערבון בהליך זה על סך של 5,000 ₪, במקום 20,000 ₪, הוא גובה הערבון שנקבע בידי המזכירות. לטענת המבקשים, הינם גרים בפחון ובאוהל ובמבנה המצויים בקרקע נשוא ההתדיינות עם משפחתם, ילדיהם והוריהם. על פי הטענה, אין להם רכוש, כספים או מקורות הכנסה, לבד מגידול כבשים אשר מזה חודשים אחדים גם הן אינן בנמצא. על פי הטענה, עקב המיתון הם מתקיימים מקיצבת ביטוח לאומי בלבד. המבקשים מוסיפים, כי גייסו את הערבון בבית המשפט המחוזי בדרך של נטילת הלוואות מקרובי משפחתם.

אין המבקשים, המיוצגים בידי עורך דין, מוסרים פרטים ברורים בדבר גובה הכנסותיהם, הוצאותיהם ונכסיהם. הם אף אינם מוסרים האם ניסו לגייס את סכום הערבון מאותו מקור ממנו גייסו את הערבון בבית המשפט המחוזי. לבקשתם גם לא צורף כל תיעוד העשוי לשפוך אור על מצבם הכלכלי. לא הוסבר גם כיצד מממנים המבקשים את ייצוגם המשפטי. במצב זה, לא ניתן לקבוע כי אין ביד המבקשים לגייס את סכום הערבון בבית משפט זה. אשר לגובה הערבון, הרי שבשים לב למעמדם היחסי של הצדדים, לשיעור ההוצאות שהושתו בבית המשפט המחוזי (10,000 ₪), ולשיעור ההוצאות המושת ברגיל בסוג זה של הליכים, ניתן להפחית במידה ממשית את גובה הערבון בהליך זה, ולהעמידו על סך של 10,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 15 ימים מקבלת החלטה זו, ובהם ימי פגרה, ולא – יידחה ההליך, בלא צורך בכל הודעה נוספת.

ניתנה היום, ה' באייר תשס"ד (26.4.04).

עודד

שחם

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 423/10טל יגרמן נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1פסיקתא שניתנה על ידי השופט שישב בדין עשויה, במקרה של מחלוקת פרשנית בין הצדדים, להיחשב כהחלטה המתקנת או מבהירה את פסק הדין ולהשתלב בו, ולכן מועד מתן הפסיקתא עשוי להיות מועד תחילת מירוץ המועדים לערעור.
  2. 2לא ניתן לקבוע כי למבקשים אין אמצעים לשאת בערבון כאשר לא הוצגו פרטים ברורים על הכנסותיהם, הוצאותיהם ונכסיהם ולא צורף תיעוד כלכלי.