רע"א 1340/00 תאופיק שלופה, עו"ד נ. מבני תעשיה בע"מ

בפני בקשה להמרת ערבון בערובה, ולחלופין - בקשה להארכת מועד להפקדת הערבון.

1.המבקש שוכר משרד מן המבקשים. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר לשיעור דמי השכירות ולתשלומם. במסגרת זו הודיעו המשיבים למבקש על תפישת חזקה ופינוי המושכר. המבקש, מצדו, פנה לבית משפט השלום בנצרת בתביעה למתן סעד הצהרתי לפיו אין המשיבים זכאים לפנותו הואיל ושילם את מלוא דמי השכירות. המשיבים לא התגוננו נגד תביעה זו. לבקשת המבקש ניתן נגדם פסק דין בהיעדר הגנה. המשיבים ביקשו את ביטולו. בית המשפט (כב' השופטת א' הלמן) נעתר לבקשתם. בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על החלטה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא י' אברמוביץ) ולפיכך הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה.

2.בבקשה שבפני טוען המבקש, כי עם תחילת התקשרותו עם המשיבים (בשנת 1995) הפקיד בידיהם סך של 10,530 ש"ח כפקדון וסכום זה טרם הוחזר לו. עוד הוא מציין, כי בית משפט השלום חייב את המשיבים בהוצאותיו בסך 600 ש"ח (בתוספת מע"מ) וסכום זה טרם שולם, משום שהמשיבים טענו, כי קיזזהו משכר הדירה המגיע להם. עוד טוען המבקש, כי חזקה עליו כעו"ד, כי יעמוד בחיובו בהוצאות - אם ייקבע כזה וכי סיכויי בקשת רשות הערעור הם מצויינים, נוכח הפגיעה הדיונית בו. מן הטעמים המצטברים הללו, מבקש המבקש, כי כספיו המצויים בידי המבקשים ישמשו ערבון, יחד עם ערבות צד ג' בסך 20,000 ש"ח.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, כספי הפקדון שהופקדו בידיהם מיועדים להבטחת חיובים שונים של המבקש מכח הסכם השכירות, ואין ניתן לעשות בהם שימוש למטרה אחרת. עוד הם טוענים, כי סיכויי בקשת רשות הערעור נמוכים - וגם מטעם זה יש להבטיח את הוצאותיהם.

4.דיו הבקשה להידחות. כעולה מן ההליכים, נטושות בין הצדדים מחלוקות באשר לקיום חיובי המבקש (כשוכר) כלפי המשיבים, וכל עוד לא נקבע ממצא שיפוטי בעניין, אין כספים שיועדו להבטחת חיובי המבקש כשוכר יכולים להחשב כבטוחה תקפה ואמינה לחיוביו כבעל דין. העובדה שהמבקש הוא עורך דין אף היא אינה משמשת תחליף להמצאת ערובה זמינה שמימושה הוא מיידי ואינו מצריך קיום הליכים כלשהם ( וראו: ע"א 6352/98, יורם שפטל נגד פקיד השומה , לא פורסם; רע"א 324/99, יוסף הס עו"ד נגד מיכאל שם טוב , לא פורסם, ע"א 7607/99 עו"ד איתן ארז נ' כונס הנכסים הרשמי , לא פורסם). בהיעדר טענה (לא של שכן ביסוס), לפיה אין המבקש יכול לשאת בהוצאות הכרוכות בהפקדת ערבון, אין איפוא מקום לדון בבקשתו לסטות מהכלל, לפיו יובטחו הוצאות המשיב בבטוחה הולמת (רע"א 80/95, יעקב דבורצקי נגד משה שרון , לא פורסם; רע"א 1243/98, אלפי נגד אלפי , לא פורסם). לעניין זה, ראוי להוסיף, כי בהתחשב בטיב בקשת רשות הערעור ובהלכה הנהוגה בבית משפט זה באשר למתן רשות ערעור שני ( וראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123) ניתן להעריך, כי סיכויי בקשת רשות הערעור הם קלושים - וגם מטעם זה ראוי להבטיח כיאות את הוצאות המשיבים .

הבקשה נדחית איפוא. המבקש יפקיד את הערבון שהושת עליו תוך חמישה עשר יום ממועד המצאתה של החלטה זו.