רע"א 1345-23 רע"א 1345-23

לפניי בקשה למחיקת בקשת רשות הערעור שבכותרת. בבקשה נטען כי המבקש צריך היה להפקיד ערובה בסך של 25,000 ש"ח בהתאם לפרט 7 לתוספת השלישית לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, וכן לשלם אגרה בסך של 1,079 ש"ח בהתאם לפרט 26 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשע"ז-2007.

דין הבקשה להידחות.

המשיב לא הבהיר מדוע לגישתו בקשת רשות הערעור דנא היא בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי. כמו כן, עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה מעלה כי במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום. משכך, ובשים לב לכלל לפיו החלטה הדוחה בקשת רשות ערעור היא "החלטה אחרת", שהערעור עליה הוא ברשות, דין בקשת המשיב להידחות (ראו: ע"א 34/89 גלצר נ' גלצר, פ"ד מג(1) 329 (1989); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 144 (מהדורה שלישית, 2012)).

אשר לטענת המשיב בדבר הפקדת הערובה במזומן חלף הפקדת ערבות בנקאית כפי שתכנן המבקש לכתחילה, הרי שנראה כי משעה שהופקדה הערובה במלואה ימים ספורים לאחר הגשת בקשת רשות הערעור, למשיב לא נגרם נזק, ואף דין טענה זו להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

המשיב יישא בהוצאות המבקש בסך של 1,500 ש"ח.