רע"א 1347/00 ישראל גיא נ. יעל גיא

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

העובדות הצריכות לענייננו הן אלה:

ביום 31.12.99 פסק בית המשפט המחוזי (השופטת א' פרוקצ'יה) כי יש לאכוף את הסכם מכר המשק שנחתם בין המבקש לבין המשיבים 2 ו3- (להלן: בני-הזוג פבר). בית המשפט קבע כי בני-הזוג פבר אמנם הפרו הפרה יסודית את ההסכם, אך הודעת הביטול שנשלחה אליהם על ידי המבקש ניתנה בחוסר תום לב, ולפיכך, היא בטלה, וההסכם עומד בעינו. ביום 17.4.00 נעתר בית המשפט המחוזי (השופטת מ' שידלובסקי-אור) לבקשת המבקש והורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, עד להכרעת בית משפט זה בערעור שהוגש על פסק הדין, על ידי המבקש. בית המשפט המחוזי היתנה את עיכוב ביצוע הפסק בכך שהמבקש יפקיד ערבות בנקאית על סך של 300,000 ש"ח צמודה לדולר של ארה"ב לתקופה בלתי מוגבלת, וכן יחתום על ערבות עצמית בסך של 300,000 ש"ח.

בפניי בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובה מתבקש בית משפט זה לעכב את ביצוע פסק הדין בלא השתת ערבויות כלשהן על המבקש; על-פי ההסכם שנחתם בין הצדדים, מחירו של המשק עומד על 600,000 דולר של ארה"ב, כאשר מחצית התמורה (300,000 דולר) שולמה על ידי בני-הזוג פבר, באופן שבו 190,000 דולר הופקדו בחשבון נאמנות, ו110,000- דולר הועברו בפועל לידי המבקש. לפיכך טוען המבקש, כי אין הצדקה לחייבו בהפקדת ערובה כספית כלשהי, שכן ניתן לקבוע כי סך הערובה יקוזז מן הכספים המצויים בחשבון הנאמנות, או, לחילופין, יקוזז מיתרת התשלום שעל בני-הזוג פבר להעביר למבקש, אם אכן יידחה ערעורו, והסכם המכר ייאכף.

המשיבים 3-1 מתנגדים לבקשה. בתגובה מפורטת לעניין זה הרחיבו המשיבים טענותיהם כנגד עצם עיכוב הביצוע, והטענות שהובאו על-ידם הן כבדות משקל. אלא, ששאלת עיכוב הביצוע, כשהיא לעצמה, אינה עומדת עוד בפניי, נוכח החלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.4.00 שהורתה על עיכוב הביצוע כאמור. אם ביקשו המשיבים לבטל את החלטת העיכוב היה עליהם לערער על ההחלטה ברשות (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמ' 864). משלא עשו כן, השאלה היחידה העומדת בפניי היא אם יש מקום לבטל את התנאים שקבע בית המשפט קמא כתנאים נלווים לעיכוב הביצוע. לעניין זה טענה המשיבה 1, כי אי ביצוע ההסכם עם בני-הזוג פבר יסב לה נזק כספי כבד, הנובע מאובדן ריבית על הסכום הכספי המגיע לה על חלקה בנכס; לטענתה, אם יתקבל הערעור ויבוטל ההסכם יהיה על המבקש להשיב לבני-הזוג פבר את כספם ולא יוותר לו מקור כספי לפיצוי נזקיה של המשיבה 1. לפיכך, טוענת המשיבה 1, כי יש להתנות את עיכוב ביצוע פסק הדין בהפקדת בטחונות נאותים, שלא יפחתו מ100,000- דולר של ארה"ב להבטחת נזקיה. לחלופין מבקשת היא כי עיכוב הביצוע יותנה בתנאים שנקבעו לשם כך בבית המשפט המחוזי. על טענות אלה מוסיפים בני-הזוג פבר, כי עיכוב הביצוע יסב להם נזקים כספיים בלתי מבוטלים, הן בגין אובדן רווחי הריבית על הסכום ששולם על-ידם למשיב והן משום שעיכוב הביצוע מאלץ אותם לשלם דמי שכירות עבור דיור חלופי. לפיכך טענו בני-הזוג פבר, כי יש להבטיח שנזקיהם ישולמו על ידי המבקש, וזאת שלא מתוך כספים שהם עצמם העבירו במסגרת ביצוע הסכם המכר.

בחנתי את טענות הצדדים והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בנסיבות העניין, כאשר עיכוב הביצוע עלול להסב נזקים הן לבתו הקטינה של המבקש והן למשיבים, יש להבטיח כי יהיה בידיהם להיפרע מן המבקש בגין נזקים אלה, ובייחוד אמורים הדברים ביחס לבתו הקטינה של המבקש. לפיכך, איני רואה לשנות מהחלטתה של שופטת בית המשפט קמא לעניין התנאים שקבעה לעיכוב הביצוע, ותנאים אלה יעמדו בעינם.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהתחשב בנסיבותיו של המבקש, אין צו להוצאות.