פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1349/13
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקש:
אברהם מנחם קליין
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. עו"ד שגיא שוורץ, נאמן בפשיטת רגל
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 29.1.2013 בתיק פש"ר 1701/09 שניתן על-ידי
כבוד השופטת א' נחליאלי-חיאט
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת א' נחליאלי-חיאט) מיום 29.1.2013, בה נדחתה בקשה שהגיש המבקש "לקביעת מועד דיון ולמתן צו ביניים" במסגרת הליך פשיטת רגל המתנהל נגדו.
1.
המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בקשה למתן צו כינוס נכסים ולהכרזתו כפושט רגל. בחודש אפריל 2009 ניתן צו כינוס כמבוקש, במסגרתו חויב המבקש לשלם לקופת הכינוס סכום חודשי של 1,200 ש"ח (להלן: צו התשלומים ). לאחר שבשנת 2010 הוכרז המבקש כפושט רגל הוא פנה לבית המשפט המחוזי ביום 12.11.2012 בבקשה להפחתת צו התשלומים, בה טען כי בחודש ספטמבר 2010 חל שינוי לרעה במצבו הכלכלי והבריאותי ועל כן, בהינתן גילו המתקדם ובהינתן העובדה כי פוטר ממקום עבודתו, עתר להעמיד את התשלום החודשי על סכום של 300 ש"ח לכל היותר. המשיבים - כונס הנכסים הרשמי (להלן:
הכנ"ר ) והנאמן על נכסי המבקש (להלן: הנאמן ), התנגדו לבקשה בציינם כי המבקש אינו חושף בפני בית המשפט את מלוא המידע הרלוונטי וכי מחקירה סמויה שהתנהלה בעניינו הסתבר כי הוא מסר מידע חלקי וכוזב בדו"חות שהגיש וכי הוא למעשה מנהל חברה המצויה בבעלותו של אדם אחר. ביום 18.1.2013 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקש בקובעו כי בנסיבות שתוארו בתגובת הנאמן אין מקום להפחית את צו התשלומים אלא דווקא "להעמיק החקירה ולברר הנסיבות שלמצער מעוררות תהייה". בחלוף מספר ימים עתר המבקש לעיון חוזר בבקשתו להפחתת צו התשלומים ובהחלטתו מיום 27.1.2013 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקובעו כי ככל שלמבקש השגות, עליו להמציא מסמכים רלוונטיים לידי הנאמן ולהתייצב לחקירה בפניו. המבקש לא השלים עם החלטות אלה וביום 28.1.2013 הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה שעניינה קביעת מועד לדיון בבקשתו להפחתת צו התשלומים ומתן צו ביניים אשר יפחית את צו התשלומים. ביום 29.1.2013 דחה בית המשפט המחוזי בקשה זו בקובעו כי "השגות על החלטותיי יש להגיש בדרך של ערעור".
2.
בבקשה שלפניי, המופנית לכאורה כלפי ההחלטה האחרונה מיום 29.1.2013, טוען המבקש כי צו התשלומים שהוטל עליו אינו משקף את מצבו הכלכלי הנוכחי וכי שגה בית המשפט קמא עת אימץ את האמור בתגובת הנאמן מבלי ליתן משקל לנסיבותיו האישיות הקשות.
3.
דין הבקשה להידחות.
ככל שבקשת רשות הערעור מופנית כלפי ההחלטה שלא לקבוע מועד לדיון בבקשותיו של המבקש, דינה להידחות על הסף בהיותה נמנית עם סוג ההחלטות אשר בהן לא תינתן רשות ערעור (ראו: סעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009; רע"א 742/13 עזרן נ' עו"ד אורן הראל, נאמן , פיסקה 4 (13.2.2013)) ואילו לגופם של דברים אין מקום להיעתר לבקשה משום שקביעת כושר ההחזר של פושט רגל היא שאלה שבעובדה המסורה באופן מובהק לערכאה הדיונית (ראו רע"א 2577/97 פיינגולד נ' לב יצחק, עו"ד , פיסקה 3 (22.6.1997)). במקרה דנן דחה בית המשפט המחוזי פעם אחר פעם את בקשותיו של המבקש להפחתת צו התשלומים שהוצא לו וזאת בהינתן האמור בתגובת הנאמן באשר לעובדות ולנתונים שלכאורה העלים המבקש מבית המשפט. ככל שהמבקש מעוניין להביא לשינוי בהחלטות אלה עליו לשתף פעולה עם הנאמן ולהמציא לידיו את הנתונים הדרושים, בייחוד בכל הנוגע לטענות שהעלו הנאמן והכנ"ר בדבר החברה בבעלותו המנוהלת על-ידי אדם אחר. במצב הדברים הנוכחי ובהינתן עמדת הנאמן והכנ"ר - שלא נסתרה על-ידי המבקש - לפיה מסר מידע חלקי ודו"ח כוזב בנוגע להכנסותיו, אין מקום להתערב בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי.
הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ב באב התשע"ג (29.7.2013).
ש ו פ ט ת