פרטי ההליך
החלטה בתיק רע"א 1357/24
בבית המשפט העליון
רע"א 1357/24
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקש:
אשר אלי
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד אורן צור
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על
החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' טפרברג) בפש"ר 9031-07-13 מיום
23.1.2024 ומיום 6.2.2024
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' טפרברג) בפש"ר 9031-07-13 מיום 23.1.2024 ומיום 6.2.2024, בהן אישר הסכם למכירת נכס שבבעלות המבקש ובני משפחתו לידי אחיו של המבקש, וקבע כי כונסי הנכסים שמונו למכירת הנכס יחתמו על ההסכם בשם כל בעלי הזכויות בו.
דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. כפי שהבהיר בית המשפט המחוזי בהחלטותיו מימים 28.12.2023 ו-3.1.2024, חוות דעת השמאי שהעריך את שווי הנכס ניתנה כבר ביום 15.2.2023. לאחר הגשתה המבקש לא העלה טענה כלשהי בנוגע להערכת השמאי, והוא אף הגיש הצעה לפדיון זכויותיו בנכס על בסיס אותה הערכה. רק ביום 28.12.2023 – בחלוף כעשרה חודשים שבהם ניתנו למבקש הזדמנויות שונות לפדות את הנכס בסכום המאזן בין חובותיו לבין שווי הנכס על פי הערכת השמאי; נערך בין הנאמן לבין אחיו של המבקש משא ומתן ארוך ומתמשך לרכישת הנכס; ובסופו אף גובשו הסכמות במחיר התואם את הערכת השמאי – החליט המבקש לראשונה להלין על ההערכה. חרף זאת, לפנים משורת הדין, בית המשפט נתן למבקש ולבא-כוחו הזדמנויות שונות להעמיד הצעה בסכום שיצדיק סטייה מההסכמות עם הרוכש, אולם גם הזדמנויות אלה המבקש לא השכיל לנצל. בנסיבות אלה לא נפל כל פגם בהחלטותיו של בית המשפט לאשר את המכר, בפרט בשים לב לשיקול הדעת הרחב הנתון לו (וראו מיני רבים: רע"א 7719/23 מילשטיין נ' נדב לב, עו"ד מנהל מיוחד, פסקה 16 (23.1.2024); ע"א 142/23 סרחאן נ' כונס נכסים הרשמי, פסקה 16 (10.1.2023)). בשולי הדברים יוער כי אין מקום אף לטענת המבקש לפיה נפל פגם בהסמכתו של השמאי, שעה שבית המשפט הסמיכו במפורש בהחלטה מיום 17.8.2022.
הבקשה נדחית, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ב
באדר א התשפ"ד (21.2.2024).
ש ו פ ט