פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"א
1359/00
בפני:
כבוד הרשמת מ' אגמון-גונן
המ
בקש
:
משה ברמן
נגד
המשיבים
:
1.
צוללי לאקי אילת מרכז סקובה בע"מ
2.
עמי בן צבי
בקשה
להארכת מועד להגשת רשות ערעור
בשם
המבקש: עו"ד יעקב קלדרון, עו"ד רקפת
פלד
בשם
המשיבים: עו"ד וייזר אהוד
החלטה
בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 17.1.00, לפיו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום אשר חייב את המבקש לשלם למשיבים סכומים בגין עבודות ותיקונים שהיה על המבקש לבצע בספינה השייכת למשיבים.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי הומצא לידי ב"כ המבקש ביום 21.1.00, והבקשה שבפני הוגשה ביום 21.2.00 (היינו במועד האחרון להגשת הבקשה).
המבקש מנמק את בקשתו בכך שבתחילת חודש ינואר 2000 נקרא בדחיפות לארה"ב על מנת לסייע לבתו שחלתה באופן חמור במחלת אבעבועות רוח והדביקה את שני ילדיה התאומים, והמבקש חזר לארץ רק ביום 17.2.00. טוען המבקש כי בנסיבות אלו לא היה סיפק בידו להכין את בקשת רשות הערעור שבכוונתו להגיש. כן טוען המבקש כי מתן אורכה קצרה להגשת בקשת רשות ערעור לא תגרום כל נזק למשיבים, בעיקר כאשר הבקשה הוגשה במסגרת המועדים הקבועים בחוק.
המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, שהייתו של המבקש בחו"ל אין בה כדי להצדיק הארכת המועד, שכן לא המבקש הוא זה שהיה צריך לנסח את בקשת רשות הערעור כי אם באי כוחו. עוד טוענים המשיבים כי סיכוייה של בקשת רשות הערעור של המבקש, אם יינתן היתר להגשתה, קלושים ביותר, לאחר שטענותיו נדחו על ידי שתי ערכאות.
אכן, כפי שטוענת המשיבה, שהייתו של המבקש בחו"ל אינו מהווה כשלעצמו טעם מיוחד להארכת המועד. גם עובדת הגשת הבקשה להארכת המועד לפני חלוף המועד לנקיטת ההליך אינה מהווה טעם מיוחד, אך נפסק לא פעם כי עצם הגשת הבקשה תוך המועד עשויה, יחד עם טעמים אחרים, להוות טעם מיוחד (ב"ש 34/70 אבו שמייסה נ' אלקרעין, פד"י כד(1) 307; בש"א 3424/94 Inrerlego A. S נ' Exim Lines bros. S.A. , תקדין-עליון 94(2) 1572).
הדרישה לקיומו של טעם מיוחד כתנאי להארכת המועד להגשת ערעור נובעת מכך שעם תקופת הערעור קונה המשיב לעצמו "חסינות" מפני תקיפת פסק הדין והמשך ההליכים, ודרושים נימוקים כבדי משקל כדי לגבור על מחסום חסינות זו.
ברם, אותה חסינות אינה עומדת במלוא תוקפה כאשר המבקש גילה את דעתו כי אינו משלים עם פסק הדין ומעונין להשיג עליו עוד בטרם התגבשה זכותו של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד עוד בגין ההליך שהסתיים.
סבורה אני כי בנסיבות המקרה, על אף שטעמי האיחור שפורטו בבקשה לא היו מועילים לו דובר בבקשה שהוגשה לאחר חלוף המועד, יש לראות בהם כמספקים בשל כך שהבקשה הוגשה לפני שחלף המועד להגשת ערעור (ראה: בש"א 6183/97 אזערי נ' מועש בע"מ, תקדין-עליון 97(4) 640; בש"א 8179/98 לוין נ' פרצוב, תקדין-עליון 99(2) 922).
לפיכך, אני מאפשרת למבקש להגיש את בקשת רשות הערעור תוך עשרה ימים מיום קבלת החלטה זו.
ניתנה היום, כ"ח בתמוז תש"ס
(31.7.2000).
מיכל
אגמון-גונן, שופטת
ר
ש מ ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00013590.
P01