רע"א 1359/04 עזאם רג'א עבדאללה עזאם ז"ל ואח' נ. פז חברת נפט בע"מ

1.ביום 13.10.1999 חתמו המבקשים והמשיבה על הסכם שתמציתו הקמת תחנת דלק על חלקות מקרקעין השייכות למבקשים, והחכרת המקרקעין למשיבה תמורת דמי חכירה שנתיים (להלן – ההסכם). ביום 4.2.2003 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה לפיצויים נגד המשיבה בסך 2,550,000 ש"ח. בכתב התביעה מפורטות מספר עילות תביעה, ביניהן ניהול משא ומתן שלא בתום לב, הפרות שונות של ההסכם וכן תרמית. בין השאר טענו המבקשים, כי המשיבה התקשרה בהסכם עם בעלי מקרקעין סמוכים וכי בכך הפרה את ההסכם. לטענת המבקשים, מרבית הידיעות והמסמכים הדרושים לביסוס עילות תביעתם ולחישוב הנזק שנגרם להם לטענתם, מצויים בידי המשיבה. על כן פנו המבקשים אל המשיבה, בדרישה לגילוי מסמכים כללי ולגילוי מסמכים מסויימים, וכן צירפו נוסח שאלון. אליבא דמבקשים, משלא נענו פניות אלה באופן מספק, פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן הצווים המתאימים, לרבות צו למתן תשובות לשאלון. המשיבה הגישה תצהיר גילוי מסמכים והשיבה לחלק מן השאלות שבשאלון. בעקבות זאת הגישה המבקשת בקשה לבית משפט קמא ובה ביקשה צו לגילוי ולעיון ספציפי וכן צו לחיוב המשיבה במתן תשובות לשאלות שנמנעה מלהשיב עליהן. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ב' בר-זיו) דחה בהחלטה מיום 6.1.04 את בקשת המבקשים לגילוי ולעיון במסמכים, בקובעו כי מדובר בבקשה גורפת, אשר ניכר בה רצון המבקשים לצאת ל"דיג" במסמכי המשיבה. עוד נקבע, כי עיון במסמכים המבוקשים, יפגע בסודות מסחריים של המשיבה ושל צדדים שלישיים שאינם בעלי דין בתביעה. כן סבר בית המשפט, כי לא ברורה הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לתובענה. ביום 18.1.04 ניתנה החלטה נוספת לפיה ההחלטה מיום 6.1.04 יפה גם לענין התשובות לשאלונים. על שתי ההחלטות האמורות הגישו המבקשים את הבקשה לרשות ערעור.

2.החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. עיינתי בבקשה ובתשובת המשיבה, והגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה במובן זה שעניין הצו לגילוי מסמכים ולעיון בהם, וכן מתן התשובות לשאלון, יוחזרו לבחינה מחודשת בבית משפט קמא. כמפורט בבקשה לרשות ערעור ובנספחיה, המסמכים שלגילוים ולעיון בהם עותרים המבקשים הם, בין היתר, כל הסכם בין המשיבה לבין בעלי תחנת דלק אחרת באיזור, תכתובות של המשיבה עם גורמים אלה ומסמכים הקשורים לבניית תחנת הדלק המתחרה. אף לענין השאלות דומה כי לפחות בחלקן נוגעות הן למחלוקות העומדות לבירור במסגרת ההליך העיקרי. בתמצית, טוענת המשיבה כי המסמכים והתשובות המבוקשים על ידי המבקשים אינם רלוונטיים, כי חשיפתם תפגע בסודותיה המסחריים של המשיבה ושל צדדים שלישיים או כי דרישות המבקשים קשורות לניסיונם להעמיד במבחן את שיקולי כדאיות העסקה, אותם רשאית הייתה המשיבה לשקול במסגרת זכותה לבטל את ההסכם. אין לקבל טענות אלה. אקדים ואומר, כי אכן חלק מדרישות המבקשים נוסחו באופן גורף וכוללני, החורג לכאורה באופן ניכר מתחומי המחלוקות, כפי שעולות מכתבי הטענות. עם זאת נראה שיש להבדיל בין כל הסכם של המשיבה עם בעל תחנת דלק באיזור לבין ההסכם עם בעלים של התחנה המתחרה, הנזכרת בכתב התביעה. בעוד שעתירה לגילוי כל הסכם נראית כמסע "דיג", הרי הסכם עם התחנה המתחרה הינו לכאורה בר-גילוי. יתכן גם שלא כל השאלות המופיעות בשאלון המבקשים אכן ראויות הן. כמו כן, ער אני לכך כי שיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכגון אלה הוא רחב ביותר. אף על פי כן, דעתי היא כי לא היה מקום לדחות את בקשות המבקשים מכל וכל, ובלא התייחסות קונקרטית. על בית משפט קמא היה להידרש לבדיקה מפורטת של מהות המסמכים והשאלות ולמידת הצורך שיש למבקשים בהם, והכל לאור גדר השאלות שבמחלוקת. על פני הדברים דומה, כי השאלות – לפחות בחלקן – אינן מכבידות על המשיבה יתר על המידה ונראה כי נדרשות הן כדי לאפשר דיון הוגן בתובענה, כהוראת תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כן הוא לגבי המסמכים המבוקשים, ואין לומר כי רובם ככולם אינם רלוונטיים לתובענה. בעניין טענת המשיבה בדבר פגיעה בסודות מסחריים ברי, כי אם אכן יתברר שהצדק עם המשיבה בענין זה, אזי יהא מקום לאזן במסגרת הצו שתתן הערכאה הדיונית בין זכויות המשיבה לבין זכויות המבקשים כך שלא תקופח זכותם של האחרונים להוכיח טענותיהם. אפשר שלצורך הכרעה בעניין יידרש בית המשפט לעיין במסמכים שנטען לגביהם, כי גילוים יפגע בסודות מסחריים.

3.לפיכך, הנני מקבל את הערעור ומורה על החזרת הדיון בענין הצווים המבוקשים לבית המשפט המחוזי, לשם בחינה פרטנית של רלוונטיות המסמכים המבוקשים והתשובות לשאלות השונות. עוד מן הראוי לברר במסגרת זו את טענת המבקשים כי טרם הועמדו לעיונם המסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים שהגישה המשיבה ביום 4.9.2003.

המשיבה תישא בשכר טרחת עורך דין לזכות המבקשים בסכום של 10,000 ש"ח.