רע"א 1360/09 הפניקס הישראלי - חברה לביטוח בע"מ נ. אסף פוקס

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' עמית) לדחות את בקשת המבקשת לפסול שאלות הבהרה ששלח המשיב למומחה רפואי מטעם בית המשפט, שמונה לפי סעיף 6א לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ), ולהורות למומחה שלא לבדוק את המשיב בדיקה חוזרת בעקבות שאלות ההבהרה.

2.

המשיב נפגע בתאונת דרכים, והוא כיום מטופל בביתו, באופן פרטי, על ידי צוות של מטפלים שהוקם על ידי אביו, רופא במקצועו. במסגרת תביעתו לפי חוק הפיצויים שלח המשיב שאלות הבהרה למומחה הרפואי שנתמנה על-ידי בית המשפט לאחר שזה הגיש את חוות דעתו הרפואית. במסגרת שאלות ההבהרה דיווח המשיב שחל שיפור במצבו מאז שנבדק על ידי המומחה הרפואי, וביקש לקיים בדיקה חוזרת. כן ביקש המשיב מן המומחה לאשר מספר טיפולים ספציפיים, שהצורך בהם עלה, לטענתו, במהלך הטיפול השוטף בביתו. המומחה הרפואי פנה לבית המשפט קמא בבקשה לקבל הוראות כיצד לפעול ביחס לשאלות ההבהרה. בית המשפט החליט כי "ככל שהמומחה סבור כי על מנת להשיב על שאלות ההבהרה הנוספות יש צורך בבדיקה חוזרת של התובע, הוא רשאי לערוך בדיקה חוזרת" (החלטה מיום 14.12.2008). המבקשת הגישה בקשה לבית המשפט קמא לפסול את שאלות ההבהרה, אולם בית המשפט דחה את הבקשה.

3.

בית המשפט קמא קבע כי אף שיש בטענת המבקשת, לפיה המשיב לא תמך את בקשתו לבדיקה חוזרת במסמכים רפואיים אותנטיים ורלוונטיים, "כדי לסבר את הדעת", הרי שבמקרה המסוים העומד לפנינו, מוצדק לערוך בדיקה חוזרת אף ללא מסמכים רפואיים. הטעם לכך הוא שהמסמכים הרפואיים הרלוונטיים נערכו על-ידי גורם פרטי הנוגע בדבר (צוות המטפלים בראשותו של אבי המשיב) והמשיב מנוע מלהגישם. הבדיקה החוזרת נחוצה, לדעת בית המשפט קמא, על-מנת שיהיה בידיו המידע הנחוץ בדבר מצבו הרפואי של המשיב וצרכיו לשם פסיקת הפיצויים המגיעים לו. בית המשפט הוסיף וציין, כי חזקה על המומחה הרפואי, הממונה מטעם בית המשפט, שיעשה מלאכתו בנאמנות ובהגינות ויבחין באמצעות בדיקתו בין עובדות לבין הערכות המוצעות על-ידי מטפליו.

4.

המבקשת טוענת כי החלטתו של בית המשפט קמא לאפשר בדיקה חוזרת מבלי שהוגשו מסמכים רפואיים רלוונטיים עומדת בניגוד להלכה שיצאה מפי בית משפט זה ברע"א 3906/95 אמר

נ' הדר חברה לביטוח בע"מ , פ"ד מט(3) 303 (1995). באותו עניין נפסק כי לא כל שינוי במצבו הרפואי של הנפגע מצדיק בדיקה חוזרת, ולעיתים, כאשר השינוי אינו משמעותי, ניתן להסתפק בשאלות הבהרה או בחקירה כדי לעמוד על משמעות השינוי. המבקשת טוענת גם כי פנייה ישירה למומחה בבקשה לבדיקה חוזרת היא פסולה, וכי היה על המשיב לפנות לבית המשפט קמא בבקשתו. לבסוף, טוענת המבקשת כי המשיב יכול וצריך היה להיבדק על ידי גורמים שאינם פרטיים. המשיב סומך ידיו על החלטת בית המשפט קמא ועל נימוקיה, ומוסיף כי כאשר הדבר נחוץ לשם בירור האמת, ובנסיבות המתאימות, מצויה הסמכות בידי בית המשפט להורות על קיום בדיקה חוזרת גם בהיעדר מסמכים רפואיים. כן טוען המשיב כי המדובר בהחלטה הנוגעת לאופן ניהול המשפט, שבה אין ערכאת הערעור נוטה להתערב.

5.

בחנתי את טענות הצדדים והחלטתי, לא בלי היסוס, שלא להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא. על דרך הכלל, רק שינויים משמעותיים, הנתמכים בראיות המתאימות, יצדיקו בדיקה חוזרת על ידי המומחה הרפואי. צודקת המבקשת בסברתה כי גם כאשר עריכת בדיקה נוספת נתמכת בראיות כאמור, דרך הפעולה הנכונה והראויה היא הגשת בקשה לבית המשפט לקיים בדיקה חוזרת, ואין מקום לפנייה ישירה אל המומחה הרפואי, באמצעות שאלות הבהרה. במקרה שלפנינו, התנהלותו של המשיב לא הייתה תקינה ורק פנייתו של המומחה הרפואי לבית המשפט מנעה את עריכתה של בדיקה טרם שתתקבל החלטה שיפוטית לגופו של עניין, בדבר עצם הצורך בעריכת בדיקה חוזרת. ראוי היה על-כן לפסול את שאלות ההבהרה האמורות ולהורות למומחה שלא להשיב עליהן. אלא שבכך לא נסתיים העניין. בית המשפט קמא סבר שיש בנסיבותיו המיוחדות של המקרה ובלא קשר ליוזמה הפסולה של המשיב, כדי להצדיק בדיקה רפואית נוספת, על-מנת שיהא בפניו מלוא המידע הדרוש לשם קבלת הכרעה; במובן זה החלטתו עשויה להתיישב עם האמור בפסק-הדין בעניין אמר . יתרה מכך, מדובר בהחלטה הנוגעת לאופן ניהול המשפט, ובכגון דא נטייתה של ערכאת הערעור היא שלא להתערב בשיקול הדעת של הערכאה המבררת. נטייה זו עשויה להתגבר דווקא במקום שבו נמנע בית המשפט מלסגור את הדלת בפני התובע המבקש להוכיח את פגיעתו. יש לציין כי בדיקה כזו כרוכה בה טרחה לתובע והוא נדרש להפקיד עירבון להבטחת שכרו של המומחה (ראו רע"א 4915/08 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' וסילבסקי (לא פורסם, 24.3.2009)). הפקדת העירבון תשמש כאן להבטיח כי התובע יימנע מלבקש בדיקות סרק. הוא אף עשוי להיות מחויב, בסופו של יום, בהוצאות המומחה, אם יתברר שהשתמש לרעה באפשרות לבקש בדיקה חוזרת.

התוצאה היא שהבקשה נדחית. בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו.