רע"א 1463/12 ארז תעשיות עץ בע"מ נ. אסתר אלבז

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגנית הנשיאה, השופטת ש' וסרקרוג ) בע"א 26550-05-11 מיום 18.1.2012, בו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (השופטת ה' אסיף ) בת"א 11328-11-08 מיום 21.10.2010, במסגרתו התקבלה תביעת המשיבים בשל היעדר התייצבותם של המבקשים לדין. בהחלטותיו המאוחרות מיום 23.3.2011 ומיום 11.4.2011 דחה בית משפט השלום בקשות לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות.

רקע עובדתי בתמצית והליכים קודמים

1.

כעולה מפסיקתן של הערכאות הקודמות המשיבים הזמינו מהמבקשת 1, שהמבקשים 3-2 הם בעלי מניות בה, דלתות ומשקופים. בין הצדדים התגלעה מחלוקת באשר לביצוע העסקה. המשיבים הגישו תביעה לבית משפט השלום והמבקשים הגישו תביעה שכנגד. לאחר שהתפטר בא כוחם של המבקשים מייצוגם גם בא כוחם הנוסף ביקש מבית המשפט לשחררו מייצוגם. בהחלטתו מיום 3.10.2010 קבע בית משפט השלום כי:

"לנוכח הצהרת עו"ד אברהמי על מסירת הודעה טלפונית לנתבעת עצמה – כולל הודעה על מועד ההוכחות בתיק, אני משחררת אותו מייצוג הנתבעים בתיק זה.

עו"ד אברהמי יעביר החלטה זו לנתבעים ולתובעים".

2.

המבקשים לא התייצבו לדיון שנקבע ליום 21.10.2010 ובית משפט השלום קיבל את תביעת המשיבים כנגדם בשל אי התייצבות לדין. בית משפט השלום נימק פסק דינו בכך שהוכח לפניו שעו"ד אברהמי מסר למבקשים כי הוא שוחרר מייצוגם וכי עליהם להגיע לישיבה שנקבעה בבית המשפט במועד הרלבנטי, כפי שאף עולה מהמוצגים שצורפו כנספחים לבקשה דנן. במכתבו מיום 26.9.2010 כתב עו"ד אברהמי למבקשים כי:

"1. עקב המחלוקות המקצועיות והכספיות שנתגלעו ביננו איני יכול להמשיך ולייצגכם בתיק.

2.הגשתי בקשת התפטרות מייצוג בתיק הנ"ל לבימ"ש.

3.על פי החלטת כב' השופטת הדסה אסיף הנני להודיעכם כי דיון לשמיעת ראיות בתיק הנ"ל יתקיים ביום 21.10.2010 בשעה 09:30.

4.משרדי דאג לידע אתכם באמצעות הטלפון.

5.אני מודיע לכם גם באמצעות שליחת מכתב התפטרות זה לפקס xxx ".

3.

כאמור לעיל, בהחלטותיו המאוחרות של בית משפט השלום נדחו בקשות לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות מטעם המבקשים, זאת מטעמים דיוניים. על פסק דינו של בית משפט השלום ועל החלטותיו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור הן מטעמים פרוצדוראליים הנוגעים להליכי הערעור ומועדיו והן מטעמים מהותיים, לגופו של עניין, בשל אי התייצבות המבקשים לדיון שנקבע בבית משפט השלום. בית המשפט המחוזי הפנה לתשתית הראייתית שהונחה לפני בית משפט השלום ממנה עולה כי המבקשים ידעו על מועד הדיון וחרף זאת לא התייצבו אליו. יחד עם זאת, ציין בית המשפט המחוזי כי מוטב היה אילו בית משפט השלום היה מתייחס לתצהירי המבקשים שהוגשו במסגרת התביעה שכנגד מטעמם, אולם בית המשפט המחוזי קבע כי אין באי התייחסות זו כדי להצדיק השבת הדיון לבית משפט השלום בנסיבות העניין. למען הסר ספק הורה בית המשפט המחוזי על דחיית התביעה שכנגד שהוגשה על ידי המבקשים לבית משפט השלום.

כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפני.

תמצית נימוקי הבקשה

4.

נימוקי הבקשה מתייחסים לשאלות המתעוררות לטענת המבקשים עקב פסיקתן של הערכאות הקודמות ככל שזו מתבססת על טעמים דיוניים בהקשר לדחיית הבקשות לביטול פסק הדין וכן לטעמים הדיוניים שנזכרו בהקשר למועדי הערעור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. ואולם, לא מצאתי לנכון להיזקק לטיעונים אלו נוכח העובדה כי בית המשפט המחוזי דחה את הערעור לא רק מטעמים דיוניים אלא בעיקר לגופו של עניין ולאור התשתית העובדתית שהונחה לפני בית משפט השלום לגבי ידיעתם של המבקשים אודות מועד הדיון שנקבע. באשר לסוגיית אי ההתייצבות טוענים המבקשים כי היה על בית המשפט לבטל את פסק הדין על מנת לשמוע ראיות באשר לטענתם כי הודעת בא כוחם לא התקבלה אצלם וכי הם לא ידעו על מועד הדיון. עוד טוענים המבקשים כי בית המשפט המחוזי לא היה רשאי לדחות בערעור את התביעה שכנגד שהגישו בבית משפט השלום והיה עליו להשיב את הדיון לבית משפט השלום.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה החלטתי לדחותה אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים.

6.

הלכה מושרשת וידועה היטב היא כי לא תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" כל אימת שלא מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים או כאשר לא נדרשת התערבותו של בית משפט זה על מנת למנוע עיוות דין [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) ; וראו לאחרונה החלטותיי: רע"א 2798/12 שהדי נ' טרייד אין השרון בע"מ

(לא פורסם, 25.4.2012); רע"א 9658/11 ועקנין נ' גרוס (לא פורסם, 24.4.2012)].

7.

הבקשה דנן אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית או ציבורית. עיקר פסיקתן של הערכאות הקודמות נוגע למתן פסק הדין כנגד המבקשים בשל אי התייצבותם לדין בעוד שעל פי הראיות שהונחו לפני בית משפט השלום המבקשים ידעו או היו צריכים לדעת אודות מועד הדיון שנקבע. שאלת מתן פסק דין בשל אי התייצבות הנתבע לדין אינה חדשה והיא מוסדרת היטב בדין [ראו למשל: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 306 (מהדורה עשירית, 2009)] יישומו של הדין על נסיבות המקרה הקונקרטי אינו מצדיק כשלעצמו דיון בעניינם הפרטני של הצדדים ב"גלגול שלישי" לפני בית משפט זה. לאחרונה התייחסתי לשאלה דומה ברע"א

3522/10 גני עינב (בניה מעולה) בע"מ נ' בן דוד (לא פורסם, 6.3.2012), שם הדגשתי כי מתן פסק דין בשל אי התייצבות בעל דין הינו סעד שיש להשתמש בו במשורה ויש לבחון חלופות מידתיות יותר. ואולם, איני סבור כי יש בכך כדי להצדיק דיון בעניינם הפרטני של הצדדים בפני בית משפט זה ב"גלגול שלישי".

8.

באשר לטענה כי בית משפט השלום לא התייחס מפורשות לדחיית התביעה שכנגד שהגישו המבקשים; בית המשפט המחוזי התייחס לכך ובדין קבע את אשר קבע, שכן גם אם מוטב היה כי בית משפט השלום היה נדרש לעניין זה באופן מפורש הרי חזקה עליו כי עיין בתצהירי המבקשים בתביעה שכנגד שהגישו בטרם נתן את פסק דינו. אין להסיק מאי ההתייחסות דנן כי בית משפט השלום לא דחה תביעה זו. לכן, אין לומר כי בית המשפט המחוזי הוא שדחה את התביעה שכנגד והוא אף הבהיר זאת בכך שציין קביעתו בהקשר זה בבחינת "למען הסר ספק".

9.

זאת ועוד, איני סבור כי דחיית הבקשה תגרום למבקשים עיוות הדין נוכח העובדה כי מהתשתית העובדתית שהונחה לפני בית משפט השלום עולה כאמור כי הם ידעו אודות מועד הדיון שנקבע.

10.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובת המשיבים איני עושה צו להוצאות.