רע"א 1469/09 אשר גרין מבנים בע"מ נ. סטאקפלסט בע"מ

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 15.1.09 בה.פ. 312/08 ו-ה.פ. 363/08 (כבוד השופט נ' ישעיה ), אשר דחה את בקשתה של המבקשת לתיקון פסק הבוררות שניתן ביום 27.1.08 על ידי הבורר, המהנדס אורי מדפיס (להלן – פסק הבוררות ).

השתלשלות האירועים

1.

המבקשת היא חברה קבלנית ששימשה קבלן מבצע בפרויקט של בניית מפעלה החדש של המשיבה באיזור התעשיה של חבל מודיעין, סמוך לעיר שוהם (להלן – המפעל ), בהתאם להסכם שנחתם ביניהן לעניין זה. בין המבקשת והמשיבה התגלעו מחלוקות הנוגעות לשאלת ההתחשבנות ומועד המסירה של המפעל למבקשת. משלא עלה בידי המבקשת והמשיבה ליישב את המחלוקות האמורות, הסכימו הן ביום 12.1.2006 להעביר את בירור המחלוקות להכרעתו של המהנדס אורי מדפיס, שמונה על ידן לשמש בורר (להלן – הבורר ). הבורר דן בתביעה ובתביעה שכנגד שהונחו לפניו, ובתום הבוררות הוציא תחת ידיו שלושה פסקים; כיום 14.5.2007 ניתן פסק שכותרתו "פסק ביניים מספר 1", ביום 17.5.2007 ניתן פסק שכותרתו "פסק ביניים מספר 2" וביום 27.1.2008 ניתן פסק הבוררות שכותרתו "פסק בורר".

2.

ביום 19.2.08 פנתה המבקשת לבורר בבקשה לתיקון פסק הבוררות לעניין ההתחשבנות בין הצדדים, קביעה שנטען כי היא נפרדת מתביעותיהם ההדדיות של הצדדים (להלן – הפנייה ). במסגרת הפנייה האמורה טענה המבקשת כי בפסק הבוררות נפלו טעויות חישוביות הנוגעות לכמויות הברזל שנקבעו על ידו בהתאם לטבלה שנערכה על ידי הכמאית (מודדת הכמויות) מטעם הבורר. המבקשת פירטה באריכות מהן הטעויות אשר לשיטתה נפלו בפסק הבוררות ומהי דרך החישוב הנכונה, לשיטתה, וביקשה מן הבורר כי יורה על תיקון כמויות הברזל כמבוקש, על תיקון דרך הטלתן של ההוצאות בגין בדיקת הברזל, על תיקון החשבון הכלול בפסק הבוררות בהתאם לעלויותיה של בדיקת הכמאית ותיקון פסק הבוררות בהתאם לבקשה.

3.

במענה לפנייה האמורה, השיב הבורר למבקשת ביום 16.3.2008 וציין כי עיקרה של הפנייה נוגע לתיקון סעיף כמויות הזיון שנקבע בפסק ביניים מספר 2 וכי פרט לסעיף אחד, שם מצא כי הושמטו "5 כלונסים", אין מקום לתקן את פסק הבוררות עקב הפנייה. הבורר ציין כי שיבושים ואי דיוקים בסדרי גודל כאלה הם "מתחת ליכולתו לאבחן" וכי יתר השגותיה של המבקשת נוגעות לעצם קביעותיו ולא לטעויות כאלה ואחרות. לבסוף, קבע הבורר כי פרט לשינוי טכני של החלפת המילים "תובעת" ו"נתבעת" בסעיף 9(ד) לפסק הבוררות, אין מקום לשנות את הפסק.

ההליכים עד כה

4.

המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לאישורם של פסקי הבוררות ואילו המבקשת, אשר לא השלימה עם תשובתו האמורה של הבורר, הגישה בקשה לביטול פסק הבוררות, אשר כוונה כנגד פסק הביניים השני בלבד שעניינו, כאמור, ההתחשבנות בין הצדדים (להלן – בקשת הביטול ). במסגרת הבקשה טענה המבקשת כי חיובה לשלם למשיבה מבוסס על קיומה של טעות מהותית שנפלה בחישובים שערך הבורר כאשר תיקון הטעות יהפוך את הקערה על פיה באופן שייקבע כי המשיבה היא זו שחייבת לשלם למבקשת כספים. את בקשתה ביססה המבקשת על שתי עילות ביטול שבסעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן – חוק הבוררות): על זו הקבועה בסעיף 24(3) לחוק הבוררות המתקיימת, לטענתה, הואיל ובחישוב שערך הבורר נפלה טעות יסודית בחישובן של כמויות הברזל, באופן שמביא לשלילת סמכותו; ועל עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(4) לחוק הבוררות המתקיימת, לטענתה, הואיל ולא ניתנה לה הזדמנות לטעון את טענותיה ולהציג את ראיותיה. לחילופין, ביקשה המבקשת להורות לבורר לתקן את הטעויות שנפלו בפסק הביניים השני מכוח הסמכות הנתונה לו בסעיף 22 לחוק הבוררות. עוד הוסיפה וטענה המבקשת כי החלטתו של הבורר להשית עליה הוצאות לא נומקה וכי בהחלטתו שלא לתקן את טעות החישוב שנפלה, פעל הבורר בניגוד לכללי הצדק הטבעי.

5.

בית המשפט המחוזי (כבוד השופט נ' ישעיה ) דחה את בקשת הביטול ואישר את שני פסקי הביניים ואת פסק הבוררות. ראשית, קבע בית המשפט המחוזי כי אין בטעותו של הבורר, מהותית ככל שתהיה, כדי להתיר את העלאתן של טענות בעלות אופי ערעורי והדבר אינו מקים את עילת הביטול שבסעיף 24(3) לחוק הבוררות. שנית, קבע בית המשפט המחוזי כי בפנייה שהגישה לבורר פרטה המבקשת בהרחבה את טענותיה בנוגע לטעויות החישוביות שנפלו בפסק הבוררות ופנייה זו זכתה להתייחסות מפורטת ומנומקת על ידי הבורר ונדחתה על ידו. יתר על כן, נקבע כי במהלך הדיון לפני בית המשפט המחוזי לא הובהר מדוע לא התקיים לפני הבורר בירור מקצועי של העובדות ואולם, תגובתו האמורה של הבורר מעידה כי נתן את דעתו לכל טענות המבקשת והעובדות שפורטו על ידה. לפיכך, נקבע כי לא מתקיימת עילת הביטול שבסעיף 24(4) לחוק הבוררות. שלישית, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשת עצמה מסבירה בסיכומיה כי על מנת לעמוד על הטעויות הנטענות על ידה יש להפנות את בדיקתה של הכמאית לבדיקה חיצונית ובלתי תלויה ומשכך, ברי כי אין מדובר בטעות מסוג הטעויות שמתייחס אליהן סעיף 22 לחוק הבוררות ואין מקום להורות על תיקון הפסק מטעם זה.

לבסוף, דחה בית המשפט המחוזי את טענותיה האחרות של המבקשת, בקובעו כי הבורר דווקא נימק

את עניין הטלת ההוצאות על המבקשת וכי משעה שנקבע כי אין מקום להורות על ביטול הפסק אין מקום להתייחס לטענה כי בסירובו לתקן את הפסק, פעל הבורר בניגוד לכלל הצדק הטבעי.

מכאן הבקשה שלפניי.

בקשת רשות הערעור

6.

במסגרת הבקשה שלפניי שבה המבקשת וחוזרת במידה רבה על הטענות שאותן העלתה במסגרת בקשת הביטול ומשכך, איני מוצא לנכון לפרטן בשנית. בתמצית ייאמר כי המבקשת שבה וטוענת כי הטעות שנפלה מלפניי הבורר טעות מהותית היא אשר נוגעת למדידה שבוצעה בהתאם להנחיותיו של הבורר ומשכך, היה עליו לתקנה, בפרט כאשר מצא כי אכן קיימת טעות אך סירב לתקנה. לטענתה, הבדיקה שערך הבורר בנוגע לטענותיה היתה מדגמית בלבד והבורר לא ערך בירור מקצועי על מנת לברר את טענותיה של המבקשת. מוסיפה המבקשת וטוענת כי הגם שהטעות שנפלה מלפני הבורר היא טעות מהותית, הרי שמדובר בטעות חישוב אותה מוסמך הבורר לתקן מכוח סעיף 22 לחוק הבוררות ושגה בית המשפט המחוזי בקובעו כי לא ניתן לעשות כן. לבסוף, טוענת המבקשת כי טעויותיו של הבורר פוגעות בתקינותו של הליך הבוררות בין הצדדים, שכן ההסתמכות על מדידה שגויה פוגמת ביישומן של החלטות הבורר והוצאתן לפועל בצורה נכונה ומדויקת, כאשר טעויות אלה גורמות לעיוות דין. אשר על כן, מבקשת המבקשת לבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. ראשית, נדמה כי אין צורך להכביר מילים אודות ההלכה שיצאה מלפניו של בית משפט זה ולפיה אין ליתן רשות ערעור על החלטות בענייני בוררות אלא במקרים חריגים , המעוררים שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין.

הלכה זו מבוססת על מהותו של מוסד הבוררות שהוא מנגנון חילופי להכרעות בסכסוכים, כאשר עיקר כוחו של מנגנון זה נובע מרצונם של הצדדים ולפיכך, ריסון שיפוטי הינו מוצדק, מחויב וראוי לגבי החלטות שהוכרעו במסגרת הליכי בוררות [ראו למשל: רע"א 3680/00 אהרון גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ , פ"ד נז(6) 605 (2003); רע"א 2766/06 סבג נ' חדד (לא פורסם, 21.1.08); רע"א 8095/07 קרימברג נ' חן

(לא פורסם, 28.1.08)]. זאת ועוד, רשות ערעור על פסקי דין שעניינם בבקשה לאישור או לביטול פסק בוררות תינתן במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד [ראו למשל: רע"א 3505/00 רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ נ' אחים שורק בע"מ

(לא פורסם, 11.7.00); רע"א 9119/07

א.ב. גרוסמן בע"מ נ' לבל

(לא פורסם, 11.2.08)].

8.

לא שוכנעתי כי הבקשה שלפניי נופלת בגדרם של המקרים המצדיקים מתן רשות ערעור כאמור, הן מן הטעם שאין היא מעלה כל שאלה עקרונית והן מן הטעם שאין היא מראה כי נדרשת התערבות על מנת למנוע עיוות דין. יתר על כן, סבורני כי דין הבקשה להידחות גם לגופה.

9.

ככלל, טעות בפסק הבוררות אינה מהווה עילה לביטול פסק הבוררות ויש להראות כי מתקיימת אחת מעילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות [רע"א 113/87 חברת נתיבי איילון בע"מ נ' שטאנג , פ"ד מה(5) 511 (1991)]. איני סבור כי במקרה שלפניי מתקיימת אחת מעילות אלה ולמעשה, הגם שהמבקשת טוענת להתקיימותן של עילות ביטול שונות, הרי בבסיס טענותיה ניצבת טענה אחת ולפיה הטעות שנפלה בחישוב כמויות הברזל בפסק הביניים השני היא העילה לביטולו. מעיון בפנייה שאותה הגישה המבקשת לבורר עולה כי במסגרת פנייה זו תקפה היא חלק ניכר מקביעותיו של הבורר במסגרת פסק הביניים השני, במסגרת 15 סעיפים שונים, תוך שהיא מעלה טענות שונות כנגד אופן חישוב כמויות הברזל על ידי הכמאית, מסבירה בכל סעיף וסעיף, מדוע נפלה טעות ומציעה את הקביעה הנכונה לשיטתה. תקיפה כאמור, הגם שלשיטת המבקשת היא של טעויות חישוביות בלבד, אינה יכולה לסכון שכן משמעותה היא תקיפת פסק הביניים השני על כרעיו ועל קירבו, בהתבסס על טעות לכאורה של הבורר. ודוק – הבורר בחן את הפנייה וציין בתגובתו מפורשות כי למעט טעות שולית אין מקום לתקן את פסק הבוררות. הגם שבית המשפט מוסמך היה לתקן את פסק הביניים השני למרות החלטתו של הבורר שלא לעשות כן [ראו את דבריה של כבוד השופטת א' חיות ברע"א 2237/03 אפרים שועלי בנין והשקעות בע"מ נ' המועצה המקומית תל מונד , פ"ד נט(4) 529 (2005)], סבורני כי בנסיבות העניין לא היה מקום לעשות כן וצדק בית המשפט המחוזי כשדחה את הבקשה.

10.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, איני עושה צו להוצאות.