פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
1472/16 - א'
לפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המבקש:
מיכאל ורטנסקי
נ ג ד
המשיבים:
1.
רויטל אסתר משה שטראוס
2. אריה כדורי משה
3. גנית רצ'קובסקי- ורטנסקי
4. מיכאל שטראוס
5. משטרת ישראל- מחוז ת"א
6. עו"ד אסתר בר ציון
7. היועץ המשפטי לממשלה
8. נלי רוסמן גליס- רשמת בית המשפט
9. תמר סנונית פורר- שופטת בית המשפט
10. מדינת ישראל
11. שרת המשפטים
12. עו"ד רויטל סויד
בקשה לפטור מאגרה ועירבון
החלטה
זו היא בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בהליך שבכותרת.
1.המבקש הגיש לבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו תובענה שנמחקה ביום 20.6.2014 על-ידי הרשמת רוסמן-גליס, מחוסר מעש ובשל אי-תשלום אגרה. לאחר מכן, הגיש המבקש לבית-המשפט לענייני משפחה בקשה לעיכוב הליכים ובקשה לפסילת מותב. ביום 24.8.2014 דחתה כב' השופטת סנונית-פורר את שתי הבקשות, בין היתר, מן הטעם שמדובר בתיק סגור. על כך הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, וצירף אליו בקשה לפטור מאגרה ועירבון. רשמת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, כב' השופטת יעקובוביץ, דחתה את הבקשה לפטור מאגרה ומעירבון אף מבלי להידרש לטענות המבקש בדבר מצבו הכלכלי, בקובעה כי אין לערעור תקומה שכן על החלטה בבקשה לעיכוב הליכים יש להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות, ואילו על החלטה בעניין פסילת מותב יש להגיש ערעור בזכות לנשיאת בית-המשפט העליון ולא לבית-המשפט המחוזי. המבקש ערער על ההחלטה האמורה לפני כב' השופטת צ'רניאק בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. ערעורו נדחה בנימוק לפיו אין טעם לפטור את המבקש מתשלום אגרה ועירבון "בהליך עקר". כנגד פסק-הדין האחרון, הוגשה בקשת רשות הערעור שבכותרת. במסגרתה, עתר המבקש לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון - היא הבקשה המונחת להכרעתי.
2.בפתח הדברים יובהר כי על ההליך שלפניי לא חלה תקנה 20(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 באשר מדובר בבקשת רשות ערעור בגלגול רביעי (ראו: רע"א 3898/07 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ
(31.10.2007); וכן: בש"א 9674/07 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ (15.4.2008)). אין בכך כמובן כדי לשלול אפשרות למתן פטור מאגרה ומערבון לפי הכללים הרגילים הקבועים בסדרי הדין. בהקשר זה, אציין באופן כללי כי בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים: ראשית , עליו להוכיח את חוסר יכולתו הכלכלית, ולשם כך עליו להניח תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית (ראו: בש"א 4807/11 מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה
(29.6.2011)).
שנית , עליו לשכנע כי קיימים סיכויים מספקים להצלחת ההליך (קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה; וסיכויים ממשיים לצורך פטור מעירבון). כפי שנקבע לא אחת, גם בהנחה שמצבו הכלכלי של המבקש אינו טוב, אין הוא זכאי לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, מקום בו סיכויי ההליך קלושים (ראו: בשג"צ 9032/12 טופז נ' מדינת ישראל ( 27.1.2013); רע"א 6965/13 טופז נ' בנק טפחות מזרחי
(20.10.2013)).
3.לאחר עיון באסמכתאות שצירף המבקש, אני נכונה להניח כי מצבו הכלכלי אינו בטוב. אולם בכך לא סגי. עסקינן בהליך ערעורי
ב"גלגול רביעי" , כאשר בגלגולים קודמים כבר נקבע כי טענות המבקש נעדרות עילה מנימוקים שפורטו שם. בהעדר עילה להליך הערעורי שבכותרת, אין הצדקה לפטור מאגרה בגינו. ממילא, סיכוייו של ההליך הערעורי הנם קלושים, ולפיכך אין בכוחם להביא לפטור מהפקדת עירבון. יוער כי הטעמים המונחים בבסיס ההחלטות נשוא בקשת רשות הערעור אינם נעוצים בעיקרם ביכולתו הכלכלית של המבקש, כי אם בהעדר עילה להליכים שהגיש. לפיכך, לא נוצר אותו מעגל קסמים דיוני המצדיק בנסיבות מתאימות התייחסות גמישה לבקשות לפטור מאגרה ומעירבון בהליכים עירעוריים הנסובים על החלטות שלא לפטור מהם (ראו והשוו: רע"א 7699/08 אליאס נ' בית פונדק נחום
(21.9.2008)).
4.אשר על כן, הבקשה לפטור מאגרה ומעירבון בהליך שבכותרת נדחית. יחד עם זאת, לאחר איזון בין מכלול השיקולים שפורטו לבין מצבו הכלכלי של המבקש, אני רואה להפחית את האגרה לסך של 500 ₪ ולהעמיד את העירבון על סך של 3,000 ₪. המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את העירבון תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יימחק ההליך או יידחה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.
משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ז
באדר א התשע"ו (25.2.2016).
דנה
כהן-לקח, שופטת
ר
ש מ ת