רע"א 1523/03 י.פ.ה.ר פרדסים לפרי הדר בע"מ נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה ר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ה' גרסטל) לפיה הותר למשיבות לתקן את כתבי ההגנה שלהן.

המבקשות הינן הבעלים של חלקות מקרקעין בתחום התכנון של המשיבות. המבקשות הגישו תביעה כנגד המשיבות בשל תוכנית מתאר חדשה ששינתה את ייעוד המקרקעין מייעודם על פי התוכנית הקודמת. בינתיים, חלק גדול מהחלקה נשוא התדיינות זו הופקע לצורכי ציבור על ידי מע"צ ששילמה תמורתה פיצוי כספי למבקשות. המשיבות פנו בבקשה לבית המשפט המחוזי שיתיר להן לתקן את כתבי ההגנה שלהן. התיקון המבוקש כלל אזכור העובדה שהמבקשות פוצו על ידי מע"צ, בכתב ההגנה. כמו כן ביקשו המשיבות להוסיף את הטענה שיש לנכות מכל סכום שייפסק לטובת המבקשות, והיה אם ייפסק לטובתן סכום כלשהו, את סכום פיצויי ההפקעה. את בקשתן נימקו המשיבות בכך שרק במועד זה נסתבר להן שהמבקשות (וככל הנראה - גם שופטת בית המשפט קמא) סבורות שטענה זו לא נכללה בכתב ההגנה המקורי.

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המשיבות. את החלטתו ביסס בית המשפט קמא על המשמעות הטמונה בשאלת פיצויי הפקעה והרלוונטיות שלה להכרעה בתיק. בית המשפט קבע כי העובדה ששולמו פיצויים בגין הפקעה ממזערת את הפגיעה, אם בכלל הייתה כזו, של תוכנית המתאר. משום כך מצא בית המשפט כי נתקיים שינוי נסיבות המצדיק תיקון כתב טענות. בנוסף, סבר בית המשפט כי תיקון כתב ההגנה לא יכביד על הדיון או ייעכב אותו. כל זאת למרות שבית המשפט קמא התרשם לשלילה מהשיהוי הרב שבהגשת הבקשה לתיקון כתב הטענות. כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שבפניי.

המבקשות טוענות כי שגה בית המשפט קמא כאשר התיר את תיקון כתב ההגנה. לשיטת המבקשות, תיקון זה הינו למעשה הוספת עילה חדשה להתדיינות בין הצדדים. המבקשות סבורות כי אין לערב בין עילת הפיצויים בשל תוכנית המתאר ועילת הפיצויים שבשל ההפקעה. בשל כך, לשיטת המבקשות, תביא התרת תיקון כתב ההגנה להארכת הדיון בתובענה.

המשיבות תומכות בהחלטתו של בית המשפט קמא. טענתן המקדמית היא שערכאת הערעור אינה מתערבת בעניינים שבסדר דין המסורים לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה. לגופה של הבקשה, הן גורסות כי אין בבקשת התיקון שהגישו משום הוספת עילה חדשה, כי אם שינוי נסיבות המשפיע על חישוב שיעור הפיצויים שייפסק, אם וככל שייפסק. זאת ועוד, המשיבות גורסות כי התיקון לא יאריך את ההתדיינות בתיק, כיוון שכל בקשתן היא להוסיף לכתב ההגנה נתון עובדתי פשוט, שהוכחתו קלה ביותר, ולמעשה אין הוא שנוי במחלוקת בין הצדדים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות שהוגשו, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות. צדק בית המשפט קמא כשאפשר את תיקון כתבי ההגנה. המבקשים לא הצליחו להצביע על כל טעם שיצדיק התערבות בהחלטה מתחום סדרי הדין שקיבל בית משפט קמא. הנתון בדבר הפיצויים שהשתלמו כבר למבקשות, הינו נתון חשוב במסגרת התביעה שהגישו כנגד המשיבות. באם יושמט נתון זה ממסכת הטענות בהתדיינות זו, אזי עלול להפסק לטובת המבקשות פיצוי בגין השלכות תוכנית המתאר על נכסיהן שיהווה למעשה פיצוי כפל. זאת היות שהפיצויים ששולמו למבקשות מאת מע"צ חושבו על בסיס ערכה ההיסטורי (כלומר- לפני שתוקנה תוכנית המתאר) של הקרקע שבבעלותן. התיקון המבוקש בכתב ההגנה אינו כולל הוספת עילה חדשה, שכן כל פעולתו היא הוספת נתון עובדתי בדבר סכום שנשתלם למבקשות. אין הוא מצריך כל התדיינות משפטית או עובדתית מורכבת, הואיל וכל שבית המשפט יידרש לברר הוא האם אכן ניתן הפיצוי כנטען. לאור זאת היה אכן מקום להתיר את תיקון כתבי ההגנה, גם אם אף אני, כבית המשפט קמא, לא שוכנעתי כי הייתה הצדקה אמיתית לשיהוי בהגשת הבקשה.

אשר על כן הבקשה נדחית. המבקשות יישאו בהוצאות המשיבות בסך 5,000 ש"ח.