החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 1606/20 יוסף שמואל נ. עופר חדד

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · רשות ערעור על פסק דין בתביעה כספית לדמי שימוש ראוייםבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שקיבל חלקית ערעור על חיוב במזונות דמי שימוש ראויים וארנונה במקרקעין בבעלות משותפת. בית המשפט העליון קבע כי הקביעות אינן מעוררות שאלה עקרונית ואין צורך במתן רשות כדי למנוע עיוות דין. הבקשה נדחתה והמבקש חויב בהוצאות בסך 2,000 ש"ח.

העובדות

המשיב עשה שימוש במקרקעין שבבעלות משותפת של המבקש ואחרים, ונקבע כי הוא חייב בדמי שימוש ראויים ובחובות ארנונה ושמירה. בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את ערעורו של המשיב וביטל את החיוב בחובות, משנמצא כי המבקש לא הוכיח את גובהם.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שקיבל באופן חלקי ערעור בתביעה לדמי שימוש ראויים וחובות ארנונה

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור תידחה כאשר הקביעות בפסק הדין אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, ומתן רשות אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין

    ״כי הקביעות בפסק הדין אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין״

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • דמי שימוש ראויים
  • בעלות משותפת
  • ארנונה
  • עיוות דין
  • שאלה משפטית עקרונית
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

1606/20

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקש:

יוסף שמואל

נ ג ד

המשיב:

עופר חדד

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת

ג' לוין

) בע"א 56817-10-19 מיום

12.2.2020.

בשם המבקש:

בעצמו

החלטה

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ג' לוין ) בע"א 56817-10-19 מיום 12.2.2020. בפסק הדין התקבל באופן חלקי ערעורו של המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופטת א' ליפשיץ ) בת"א 53805-12-16 מיום 9.9.2019, בגדרו התקבלה תביעה כספית שהגיש המבקש נגד המשיב, משנקבע כי המשיב עשה שימוש במקרקעין שבבעלות משותפת של המבקש ואחרים, ומשכך חויב הוא בתשלום דמי שימוש ראויים וחובות ארנונה ושמירה על הנכס. כאמור, בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את הערעור וביטל את החיוב בתשלום החובות לעיל, משנמצא כי המבקש לא עמד בנטל הנדרש להוכחת גובה חובות אלו.

2.

לאחר עיון

בבקשה ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות

סדר

הדין

האזרחי, התשמ " ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה, וזאת לאחר שמצאתי

כי

הקביעות

בפסק הדין אינן

מעוררות

שאלה משפטית

עקרונית החורגת מעניינם

של

הצדדים וכי מתן רשות

ערעור

אינו

דרוש

כדי

למנוע עיוות

דין.

3.

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא . המבקש יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ₪ .

ניתנה

היום, ו' בתמוז התש"ף (28.6.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 56817-10-19

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בש"א 3497/20שמואל יוסף נ. עופר חדדפסק-דין
  • בש"א 3497/20שמואל יוסף נ. עופר חדדהחלטה

הלכות

  1. 1רשות ערעור תידחה כאשר הקביעות בפסק הדין אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, ומתן רשות אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין