רע"א 1615/05 דוד כרמלה נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ר' משל), בה נדחתה בקשה לצו מניעה זמני האוסר על מימוש משכנתה הרשומה על דירתה של המבקשת.

2.לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא. מן החומר שנפרש בפניי אכן עולה, כפי שקבעה הערכאה דלמטה, כי המבקשת לא השכילה להצביע על קיום זכות לכאורה. התנאים עליהם סומכת המבקשת, כלל אינם נזכרים בשטר המשכנתה ואף לא בכל מסמך אחר שהוצג בפני בית המשפט. טענתה המרכזית כנגד תוקף המשכנתה נסמכת על דברים שאמר לה, לגירסתה, בעלה. אף אם נניח כי דברים אלו אמנם נאמרו על ידי הבעל, כגרסת המבקשת, אין בהם כדי לחייב את המשיב, משלא מיוחסת לו עצמו כל אמירה המסייגת את תוקפה של המשכנתה. אדגיש, כי אין כל טענה שמי מאנשי המשיב אמר למבקשת דברים כלשהם באשר לתנאים נוספים בשטר המשכנתה. זאת ועוד, מאחר שהמבקשת חתמה על שטר המשכנתה בפני עורך דין שלא ייצג את המשיב ולא בסניף של המשיב, לא ניתן גם לומר כי היא הוטעתה על ידי המשיב בעת החתימה. לבסוף, אף שיקולי מאזן הנוחות אינם מסייעים בידי המבקשת, הגם שהנכס אותו מעוניין המשיב לממש הוא דירת מגוריה. המשיב גורס, כי המבקשת היא בעלת יכולת כספית לא מבוטלת אשר תאפשר לה לדאוג לעצמה למקום מגורים חלופי. המבקשת לא התכחשה לטענה זו, אשר הועלתה כבר בתשובת המשיב לבקשה לסעד זמני בבית המשפט המחוזי, לא בתשובתה לתשובה האמורה ואף לא בבקשת רשות הערעור. משכך, יש לראותה כמי שהודתה בטענה. מן הטעמים שצויינו, אין הצדקה למנוע מן המשיב להיפרע את החוב לו ערבה המבקשת, העומד על כ-2.5 מיליון ש"ח, על דרך מימוש המשכנתה.

3.אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 15,000 ש"ח.