רע"א 1631/10 אלי אלחדד נ. עיריית רעננה / ראש העיר רעננה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (בר"ע 2141/08 כבוד השופטת י' שטופמן ) מיום 20.1.2010 בו נדחה ערעורו של המבקש על שלוש החלטות של ראש ההוצאה לפועל (כתוארו דאז) בתיק הוצל"פ 0133999082 מימים 27.4.2008, 14.7.2008 ו-17.9.2008 (החלטה לפתיחת תיק הוצל"פ, החלטה להטיל צווי עיקול והחלטה לדחות את בקשת המשיב לבטל את צווי העיקול ולעכב את הליכי ההוצאה לפועל, בהתאמה).

תחילת הפרשה נשוא בקשה זו, כפי שהיא מתוארת בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, היא ביום 27.4.2008 כאשר המשיבה הגישה ללשכת ההוצאה לפועל כתב תביעה על סכום קצוב כנגד המבקש על סך של 4,362 ש"ח. עוד באותו היום אישר ראש ההוצאה לפועל את הבקשה. ביום 10.7.2008 המבקש הגיש התנגדות לביצוע ובקשה לדחיית התביעה או מחיקתה על הסף. התנגדותו של המבקש נדחתה מטעמים טכניים ולכן המבקש הגיש בקשה נוספת אשר אף היא נדחתה, גם הפעם מטעמים טכניים. המבקש הגיש בקשה שלישת במספר להגשת כתב התנגדות אשר הועברה על ידי ראש ההוצאה לפועל לדיון בפני בית משפט השלום בתל אביב-יפו. בד בבד, לאור בקשת המשיבה, הוטלו ביום 14.7.2008 עיקולים על חשבון הבנק וכלי הרכב של המבקש. לאחר העברת הדיון בתיק לבית משפט השלום, הגיש המבקש בקשה לביטול הליכי הביצוע בתיק ההוצאה לפועל. בקשתו נדחתה מהטעם שהיה עליו להגיש את הבקשה ללשכת ההוצאה לפועל. המבקש עשה כן והגיש בקשה דחופה לביטול כל הליכי הביצוע בתיקו. ביום 17.9.2009 דחה הרשם את בקשתו וקבע, בין היתר, כי מאחר והדיון בתיק הועבר לבית המשפט רשאי המבקש להגיש לבית המשפט בקשות לעיכוב ולביטול הליכים.

לשם השלמת התמונה יצוין כי ביום 21.4.2009 קבע בית משפט השלום כי לא היה בסיס להגשת התביעה בסדר הדין המיוחד לתביעה על סכום קצוב ולכן התביעה תועבר למסלול של סדר דין מהיר.

על ההחלטות לפתיחת תיק הוצאה לפועל, להטלת צווי עיקול ולדחות את בקשתו לבטל את צווי העיקול ולעכב את ההליכים בעניינו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה, דן בה כבערעור וקיבל את הערעור. בית המשפט המחוזי קיבל את קביעתו של בית משפט השלום לפיה מלכתחילה לא היה מקום להגיש את התביעה ישירות להוצאה לפועל וקבע שבנסיבות אלה בוצעו הליכים ועיקולים שלא במסגרת ההליך המתאים וכי מן הראוי היה לעכב את ההליכים בהוצאה לפועל עד להכרעת בית המשפט המוסמך. לכן הורה בית המשפט המחוזי לעכב את הליכי הביצוע בהוצאה לפועל עד להכרעת בית משפט השלום בתובענה.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה טוען המבקש כי לאור קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה הליכי ההוצאה לפועל בעניינו, ובכללם הוצאת צווי העיקול, ננקטו שלא כדין, שגה בית המשפט בכך שנתן סעד של עיכוב ביצוע ההליכים חרף ביטולם.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה, ובפסק הדין של בית המשפט המחוזי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

בקשה זו אינה מעוררת כל סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות שיפוטיות, והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון נוסף בסוגיה בפני ערכאה שלישית. מסיבה זו בלבד דין הבקשה להדחות.

אף לגופו של ענין, לא מצאתי מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. אמנם, בית המשפט המחוזי קיבל את טענותיו של המבקש וקבע כי לא היה מקום במקרה זה להורות על הוצאת צווי עיקול במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. יחד עם זאת, בחר בית המשפט בסעד של עיכוב ביצועם של ההליכים עד להכרעת בית משפט השלום בתובענה חרף הוראה על ביטולם. לא מצאתי מקום להתערב בסעד שבחר בית המשפט המחוזי ליתן, וזאת, בין היתר, לאור העובדה כי הדיונים בפני בית משפט השלום הסתיימו וכי הסכסוך בין הצדדים יוכרע בקרוב. כמובן שבמידה ויזכה המבקש וטענותיו לגופו של הסכסוך יתקבלו על ידי בית משפט השלום יבוטלו כל ההליכים שנפתחו כנגדו במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

סוף דבר הבקשה נדחית.