רע"א 1631/19 מתג פלסט בע"מ נ. עו"ד אביב פריצקי

1.

ביום 11.11.2018 ניתן צו הקפאת הליכים בעניינה של המבקשת (להלן: החברה ). המשיב 1 (להלן: עו"ד פריצקי ) מונה כנאמן לחברה במסגרת הליך הקפאת ההליכים. ביום 14.2.2019, משלא עלה בידי החברה להציע הסדר המקובל על הנושים, הורה בית המשפט המחוזי על הארכה קצרה של צו הקפאת ההליכים, עד ליום 28.12.2019, שבמהלכה תוגש על-ידי עו"ד פריצקי בקשה לפירוק החברה ולמינוי מפרק זמני.

2.

בפועל המשיכו הצדדים לנהל מו"מ, במטרה לגבש הצעת הסדר משופרת. בערבו של יום 27.2.2019 הסכימו החברה ונושיה העיקריים על מתווה, ולפיו הקפאת ההליכים תוארך עד לסוף חודש מרץ, כשבמהלך תקופה זו יכונסו אספות נושים לבחינת הצעת הסדר משופרת מטעם החברה (מבלי שתהיה בכך הסכמה לגופה של ההצעה). ביום 28.2.2019 הגיש עו"ד פריצקי הודעת עדכון ובקשה למתן הוראות, במסגרתה נתבקש בית המשפט המחוזי לאשר את המתווה המוסכם, ולהאריך את צו הקפאת ההליכים. עוד באותו יום דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, בציינו כי "לאחר הגשת בקשת הפירוק ומינוי מפרק זמני, ניתן יהיה לשקול בקשות כדין בדבר הסדרי נושים אשר כידוע, יכולים להיעשות גם לאחר מינוי מפרק זמני ואף לאחר צו פירוק" . למחרת, ביום 1.3.2019, דחה בית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר שהגישה החברה, הורה על מתן צו פירוק ומינה את עו"ד פריצקי כמפרק זמני לחברה.

3.

ביום 4.3.2019 הגישה החברה את הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, במסגרתה ביקשה להורות על ביטול צו הפירוק ומינוי המפרק הזמני. בד בבד הגישה החברה בקשה לעיכוב ביצוע הליך הפירוק, עד להכרעה בבקשת הרשות לערער. בהחלטתי מאותו יום הוריתי על מתן צו ארעי לעיכוב הליך הפירוק עד להחלטה אחרת, וביקשתי את תגובת המשיבים לבקשת עיכוב הביצוע. בדיעבד התברר (מהודעה שהגיש עו"ד פריצקי ומבקשה שהגישה החברה), כי החלטתי יצרה אי-ודאות, בשל העובדה שהחברה נותרה לכאורה ללא פיקוח של בעל תפקיד – מחד גיסא פקע הצו להקפאת הליכים, ומאידך גיסא עוכב הליך הפירוק (בכלל זה מינויו של עו"ד פריצקי למפרק זמני).

4.

בהחלטתי מיום 7.3.2019 הובהר, כי מינויו של עו"ד פריצקי למפרק זמני לא עוכב, וכי הסעד הארעי שניתן נועד למנוע ממנו לנקוט מתוקף תפקידו פעולות בלתי-הפיכות בטרם בירור הבקשה לרשות ערעור. לגופם של דברים ציינתי, כי יש טעם לכאורה בטענותיה של החברה לעניין מיצוי הליך ההבראה, בשים לב להצעת ההסדר המשופרת שעל הפרק, וביקשתי את תשובת המשיבים לבקשת הרשות לערער.

5.

ביום 11.3.2019 הוגשו תשובות המשיבים. עו"ד פריצקי, המפרק הזמני, טען בתשובתו כי אף שהצעתה המשופרת של החברה אינה אופטימלית, הרי שלעמדתו היא עדיפה לנושים מבחינה כלכלית על פני מימוש נכסי החברה במסגרת הליך פירוק. לצד זאת ציין, כי אין מניעה לבחון את הצעת ההסדר המשופרת גם במסגרת הליך הפירוק (כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 28.2.2019), ובלבד שתוענק לו הסמכות, כמפרק זמני, "להפעיל את מפעל החברה כעסק חי לתקופה מוגבלת ובמהלך תקופה זו לכנס אסיפות נושים" . לשיטתו של עו"ד פריצקי, "כותרת ההליך 'הקפאת הליכים' או 'פירוק' –

פחות משמעותית בשלב הזה" (סעיף 9 לתשובה). בסיכומו של דבר, הותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט. באת-כוחו של הכנ"ר הותירה אף היא את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, וציינה כי בנסיבות העניין יש טעם בבקשת החברה לאפשר לה למצות את הליך ההבראה.

6.

כפי שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 28.2.2019, וכפי שהבהיר עו"ד פריצקי בתשובתו, אין מניעה לבחון את הצעת ההסדר המשופרת שעל הפרק במסגרת הליך הפירוק; ממילא אין הצדקה להאריך (בדיעבד) את צו הקפאת ההליכים, ולהורות על ביטול צו הפירוק. אכן, לא כותרת ההליך עיקר, כי אם המהות. הצדדים כולם מסכימים שיש טעם לבחון את ההצעה המשופרת שעל הפרק, אף אני סבור כן. עו"ד פריצקי יגיש אפוא בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי, על מנת שיתאפשר לדון בהצעת ההסדר בהקדם (במטרה לצמצם את אי-הוודאות, ואת הנזקים שעלולים להיגרם בשל כך לחברה).

7.

סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור – נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.