רע"א 1654/05 בנק הפועלים בע"מ נ. אטלי סילביה קלרה

בית המשפט המחוזי נתן על פי צד אחד סעד זמני לעיכוב הליכי מימוש משכנתה. בהחלטה נקבע מועד להגשת תשובה וכן מועד להגשת תגובה לתשובה. בהחלטה לא נקבע מועד לדיון במעמד בעלי הדין. משהוגשו התשובה והתגובה לה ניתנה החלטה המותירה על כנו את הסעד הארעי, והכל בלא לקיים דיון. זאת, על אף שמן החומר התגלה כי קיימות מחלוקות עובדתיות שיש בהן כדי להשליך על גורל ההחלטה. המשיב בבית משפט קמא, הוא המבקש דכאן, אף הודיע במפורש כי הוא עומד על זכותו לחקור את המבקשת דשם (המשיבה דכאן), שתצהירה תמך בבקשה. דרכו של בית משפט קמא לא תאמה את שנדרש בתקנה 367(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לעניין דיון במעמד בעלי הדין לאחר שניתן סעד (שאינו עיקול זמני) על פי צד אחד. אפשר שבית המשפט המחוזי לא התייחס לסעד המבוקש כסעד שתקנה 367 חלה לגביו. הסעד שנתבקש היה עיכוב ביצוע של הליכי מימוש משכנתה, בעוד שנכון היה להתייחס אליו כאל צו מניעה זמני האוסר להמשיך בהליכי המימוש. הואיל ולא נתקיים דיון, אין מנוס אלא להחזיר את העניין לבית המשפט המחוזי על מנת שיקיים דיון תוך זמן קצר, בהתחשב בדרישות של תקנה 367(א) (בשינויים המחויבים).

החלטתי על כן לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות. הערעור מתקבל. החלטתו של בית המשפט המחוזי מבוטלת והעניין יחזור אליו כאמור. המשיבה תישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 5,000 ש"ח.