פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1655/14
לפני:
כבוד הנשיא א
'
גרוניס
המבקשת:
קלוריד בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. אסתר מרציאנו
2. ד"ר ראמז בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 11.2.2014 בתיק
ת"צ 1340-01-12
שניתנה על ידי כבוד השופטת
ג '
כנפי שטייניץ
ובקשה מיום 12.3.2014 לעיכוב ביצוע החלטה
בשם המבקשת:
עו"ד אריק לוי
החלטה
1.
בהליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגש על ידי המשיבה 1 (להלן – המשיבה ) נגד המבקשת והמשיבה 2, גיבשו המבקשת והמשיבה הסדר פשרה. בעקבות הערות של בית המשפט המחוזי בירושלים הדן בהליך (כבוד השופטת ג '
כנפי-שטייניץ ), ובהתחשב בעמדה שהוגשה על ידי בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, הוגש הסדר פשרה מתוקן. דא עקא, להסדר הפשרה המתוקן לא צורפו תצהירים מטעם המשיבה ובאי-כוחה, כפי הנדרש על פי הוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. בא-כוחה של המבקשת עתר, בשלב זה, להורות לבא-כוח המשיבה להגיש את התצהירים התומכים בבקשה. אלא שבמקביל הודיע בא-כוח המשיבה כי מרשתו חוזרת בה מהסדר הפשרה. חרף הודעתו של בא-כוח המשיבה, עמדה המבקשת על הבקשה ליתן צו המחייב את הגשת התצהירים. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה למתן הצו האמור. מכאן בקשת רשות הערעור.
2.
אין בסיס לטענות המבקשת. תמים דעים אני עם בית המשפט המחוזי כי המבקשת לא הצביעה על עילה כלשהי המאפשרת לנקוט את הצעד מרחיק הלכת של מתן צו המחייב את המשיבה ובאי כוחה לחתום על תצהירים התומכים בהסדר פשרה. זאת, כאשר עסקינן בהסדר פשרה שהמשיבה אינה חפצה בו עוד, וכאשר מ דובר
בהליך של תובענה ייצוגית. בוודאי שאף אין מקום להתערב בהוצאות שהושתו על המבקשת בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. ודוקו, בצדק ציין בית המשפט המחוזי כי אין צורך להידרש בענייננו לשאלה העקרונית מתי וכיצד רשאי תובע ייצוגי לחזור בו מבקשה לאישור הסדר פשרה. זאת, משום שהסדר הפשרה המתוקן ממילא לא הוגש באופן התואם את הוראות הדין, המחייבות צירוף תצהירים לבקשה לאישור הסדר פשרה בהליך של תובענה ייצוגית.
3.
אוסיף, כי בבקשת רשות הערעור נכללו אמירות כלפי בית משפט קמא שבמקרה הטוב ניתן להגדירן כגבוליות ולא ראויות (לדוגמה, האמירות בפיסקאות 12-9 לבקשת רשות הערעור). כמו כן, הבקשה דנא הוגשה בלא שהיועץ המשפטי לממשלה צורף בה כמשיב. זאת, למרות שהוגשה לבית משפט קמא עמדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה בקשר עם הסכם הפשרה, ולמרות שהמבקשת עתרה בהליך דנא לבטל, בין היתר, את ההוצאות שנפסקו לטובת היועץ המשפטי לממשלה. ברי, כי המבקשת הייתה חייבת, בנסיבות אלה, לצרף את היועץ המשפטי לממשלה כמשיב (ראו והשוו, ע"א 7615/11 גלבוע נ '
החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ , פיסקאות 6-5 (16.12.2012)).
4.
בקשת רשות הערעור נדחית בלא שנתבקשה תשובה. ממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. נוכח האמור בפיסקה 3 לעיל, תנמק המבקשת עד ליום 23.3.2013 מדוע לא יושתו עליה הוצאות לטובת אוצר המדינה.
ניתנה היום, י"ד באדר ב
'
התשע"ד (16.3.2014).
ה נ ש י א