רע"א 1657-23 רע"א 1657-23

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' לוי) בת"א 68711-05-18 מיום 22.2.2023, בגדרה מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנוירוכירורגיה.

1.המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי תביעה בעילה של רשלנות רפואית כנגד בית החולים ברזילי ומשרד הבריאות (להלן: המשיבים). בתמצית, בכתב התביעה נטען כי המשיב אושפז בבית החולים ברזילי בשל מחלת חום וכאבי ראש, אולם כתוצאה מאבחון וטיפול רשלני מצבו הלך והחמיר עד שנגרם לו נזק מוחי קשה. תביעת המבקש נתמכה בחוות דעת רפואית בתחום הנוירולוגיה, אשר העריכה את נכותו בתחום זה בשיעור של 100%.

גם המשיבים צירפו לכתב ההגנה חוות דעת רפואית בתחום הנוירולוגיה, ובנוסף הגישו הצדדים חוות דעת נוספות, לרבות בתחומי הנוירו רדיולוגיה והשיקום.

2.לאחר מספר ישיבות קדם משפט, ובסמוך לאחר שקיים דיון ושמע את טענות הצדדים בעניין, הורה בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 22.2.2023 על מינוי מומחה מטעמו בתחום הנוירוכירורגיה, ביחס לשאלת "סבירות הטיפול הרפואי" שניתן למבקש על ידי המשיבים.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

3.בבקשה נטען, בתמצית, כי לא היה מקום למנות מומחה בתחום הנוירוכירורגיה אלא בתחום הנוירולוגיה. בכלל זה נטען כי עוד מראשית ההליך סברו הצדדים שזהו תחום המומחיות הנוגע לשאלות שבמחלוקת; כי חוות הדעת שהוגשו הן בתחום זה, ולא בתחום הנוירוכירורגיה; כי רק בדיון ביום 22.2.2023 "טענו לפתע המשיבים 'שאנחנו נמצאים בשדה הלא נכון רפואית'" – באופן שמהווה שינוי חזית אסור – ובהמשך לכך, "למרבה הפליאה", נתקבלה ההחלטה מושא הבקשה. עוד נטען כי משום שלהחלטה מסוג זה "עשויה להיות השפעה מכרעת ובלתי הפיכה על גורל התיק" – היא עומדת בתנאים המצדיקים ליתן רשות ערעור.

4.דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

כידוע, "החלטה בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט היא החלטה דיונית מובהקת המצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית", וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות מסוג זה אלא במקרים חריגים בלבד (רע"א 2425/22 מדינת ישראל נ' פלונית, פסקה 11 והאסמכתאות שם (28.4.2022) (הדגשה במקור – י"ע)). לא מצאתי כי המקרה שלפנינו נופל לגדר אותם מקרים חריגים.

5.כאמור, המבקש אינו מלין על עצם מינוי המומחה מטעם בית המשפט, אלא על תחום מומחיותו. כאמור, מן האמור בבקשה ובנספחים לה ניתן להבין, לכאורה, כי רק בדיון ביום 22.2.2023 העלו המשיבים "לפתע" טענות חדשות ביחס לתחום הרפואי הנכון, ועקב כך הורה בית המשפט על מינוי מומחה בנוירוכירורגיה. ברם, מעיון במערכת נט המשפט עולה תמונה שונה בתכלית. כבר במסגרת ישיבת קדם משפט ביום 27.1.2022 – כשנה עובר למועד מתן ההחלטה מושא הבקשה – בית המשפט המחוזי העיר כי "בכוונתו למנות נוירוכירורג" כמומחה מטעמו, ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות ביניהם. בהמשך לכך, ביום 14.4.2022 הודיעו המשיבים לבית המשפט כי לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות, ובתוך כך מסרו כי:

"ככול שבית המשפט יחליט בהתאם לקביעתו בפרוטוקול הדיון מיום 27.1.22 על צורך במינוי מומחה בתחום נוירוכירורגיה, הנתבעת [המשיבים – י"ע] משאירה נושא זה לשקול דעת בית המשפט הנכבד תוך שמירה על טענות חווה"ד מטעמה".

בתגובתו מיום 2.5.2022 המבקש טען כי כלל לא התקיים משא ומתן בין הצדדים, ולגופו של עניין – הרחיב על אודות התנגדותו העקרונית למינוי מומחה כלשהו, שכן לשיטתו "רשלנות רפואית הינה מטריה מיוחדת שאינה מתאימה למינוי מומחים מטעם בית המשפט" (בניגוד למינוי מומחה ביחס לשאלת הנזק). בתוך כך אמנם נטען, בין היתר, כי נמצא שמומחים שמונו מטעם בית המשפט בתחום הרשלנות הרפואית נוטים להכריע לטובת הנתבעים, וכי "הממצאים הנ"ל מחמירים עוד יותר בתחום הנוירולוגיה – שהוא התחום הרלבנטי לתיק זה" (ההדגשה הוספה – י"ע). ברם, הדברים נכתבו בשולי הדברים, כתמיכה בהתנגדות לעצם מינוי מומחה ביחס לשאלת הרשלנות, וללא כל נימוק נוסף מדוע אין מקום למנות מומחה בנוירוכירורגיה, אלא בנוירולוגיה.

בהמשך לכך, בדיון שהתקיים בעניין זה ביום 22.2.2023 – רק לאחר שבא כוח המשיבים ציין כי התחום הנכון מבחינה רפואית הוא נוירוכירורגיה, ולאחר שבית המשפט חזר על כך שבכוונתו למנות מומחה בתחום זה – טען בא כוח המבקש, בתמציתיות רבה, כי גם המשיבים "הגישו חוות דעת של נוירולוג ולא נוירוכירורג", וכי "טיפול בבצקת על ידי סטרואידים מבוצע על ידי נוירולוג".

6.ודוק: בית המשפט המחוזי, המכיר היטב את התיק, נדרש לדברים ומצא לנכון למנות מומחה מטעמו בתחום הנוירוכירורגיה דווקא, ולא בתחום אחר. בית המשפט עשה כן לאחר שהוגשו כל חוות הדעת הרפואיות (ולא למותר להזכיר כי הוגשו חוות דעת רפואיות בתחומים נוספים, לרבות בתחום הנוירו רדיולוגיה); לאחר שקיים מספר ישיבות קדם משפט בתיק, העיר את הערותיו והציע הצעה לצדדים; לאחר שחזר והדגיש בפניהם כי כך בכוונתו לעשות ככל שלא יגיעו להסכמות; ולאחר שהצדדים העלו טענותיהם בעניין בכתב ובעל פה.

7.נוכח כל האמור יש לתמוה על האופן שבו הוצגו הדברים בבקשה דנן, שכן בניגוד לנטען אין מדובר בהחלטה שהתקבלה "למרבה הפליאה", לאחר שהמשיבים העלו "לפתע" טענות חדשות. למבקש היו מספר הזדמנויות להעלות טענותיו ביחס לכוונת בית המשפט למנות מומחה בנוירוכירורגיה, אולם הוא בחר שלא לעשות כן, וטעמיו עמו. על כך אין למבקש להלין אלא על עצמו, ואין מקום לאפשר "מקצה שיפורים" בדרך של בקשת רשות ערעור.

8.אשר על כן, הבקשה נדחית.

לנוכח מצבו של המבקש, לא יינתן צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.